Wednesday, August 27, 2014

?כמה מהמוסלמים בעולם רוצים לזרוק את היהודים לים

בעיתון "הארץ" התפרסמה הכתבה הבאה מאת עופר נורדהיימר-נור, שהוא היסטוריון, מרצה בתוכנית הרב־תחומית במדעי הרוח ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. היצגתי אותה לדיון בפרלמנט, במסגרת "הויכוח שלנו, האם 50 אחוז מהמוסלמים בעולם רוצים לזרוק את הישראלים לים, או רק 40 אחוז." אני מביא אותה שוב, עם התגובות.

מה שקורה ומה שחושבים שקורה

25.08.2014

שאלה בחשיבה היסטורית: מה יותר חשוב, מה שקורה או מה שאנשים חושבים שקורה? שאלה נעשית יותר מעניינת כשיש פער גדול בין מה שקורה לבין מה שאנשים חושבים שקורה. האם מנהרות עזה מגיעות ממש מתחת לגני הילדים של הקיבוצים? כנראה אין ראיה לכך, אך כך הציבור חושב ולכן יש לכך עוצמה רבה המיתרגמת לקזוס־בלי.
ארגון "המדינה האיסלאמית" (לשעבר דאע"ש), הוא מן התופעות המחרידות בהיסטוריה האנושית, ההולכת ומתפשטת בעיראק ובסוריה, מאיימת על גבולות לבנון ואפילו בעיירה מען שבירדן יש לה תומכים. תמיכה בחליפות כנראה אינה קיימת באופן משמעותי בקרב הפלסטינים, למרות שבשנת 2011 נחטף, עונה ונרצח בעזה, ברוח האיסלאם הסלפי, המתנדב האיטלקי ויטוריו אריגוני. עד כאן "מה שקורה". באשר ל"מה שאנשים חושבים שקורה", אנחנו בסרט שונה לגמרי. האם יש התאמה בין איומי המדינה האיסלאמית בסרטון המתעד את רציחתו של העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי, ובו הם מאיימים "להטביע בדם" את ארצות הברית, לבין איומי חמאס כי "נפתחו שערי הגיהנום" ואיום הרהב הפלסטיני הוותיק "לזרוק את היהודים לים"?
יש מחלוקת בקרב היסטוריונים מי טבע את הביטוי האומלל וההרסני הזה. האם היה זה אחמד שוקיירי, ממקימי הפתח בשנות ה–60 ונציג הארגון באו"ם? מסתבר שהביטוי היה כאן שנים רבות קודם לכן. בעת שהציג את ממשלתו החדשה במליאת הכנסת, בנובמבר 1955, אמר דוד בן גוריון: "והם מתכוננים, כפי שרבים מהם אומרים זאת בגלוי, לזרוק את כולנו לתוך הים. במלים יותר פשוטות, להשמיד את יהודי ארץ ישראל". לימים הואשם שוקיירי ברחבי העולם הערבי, בכך שהשימוש משולח הרסן והשחצני בביטוי זה קומם את התקשורת העולמית נגד הפלסטינים "הרצחנים" במהלך מלחמת ששת הימים, והציב אותה לצד ישראל. יחד עם זאת, שוקיירי הכחיש בזיכרונותיו שאי פעם השתמש בביטוי הזה.
מבחינת "מה שקורה" ייתכן שאיש מהמנהיגים הפלסטינים לא עשה שימוש בביטוי הזה, אך מבחינת "מה חושבים שקורה" הפך ביטוי זה למרכזי בשיח הציבורי בישראל, העממי והתקשורתי. הציבור הישראלי היהודי לאחר טראומת השואה נאחז בביטוי הזה ומטפח את קיומו המבעית. הוא דבק בו, זקוק לו. הביטוי "הערבים רק רוצים לזרוק אותנו לים" ממלא צורך עמוק ביותר, שריטה עמוקה בנפש הבתר־שואתית.
בראיון לרשת "פוקס" לא מזמן אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחמאס, אל־קאעדה, וארגון המדינה האיסלאמית הם אותו הדבר. אמנם באמירה זו הפגין ראש הממשלה בורות, שכן אלה ארגונים השונים זה מזה באופן ניכר, אך הם שונים רק מבחינת "מה שקורה". מבחינת "מה שחושבים שקורה", נתניהו, הציבור הישראלי ואולי גם חלק מן הציבור הניזון מהתקשורת המערבית בעולם, אינם מבחין בקלות בין איומי הרהב של החליפות האיסלאמית לבין אלו של חמאס.
נוכחותה המבעיתה של החליפות האיסלאמית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת גורמת נזק תדמיתי כבד לעם הפלסטיני. בעוד שהדרמה הארמנית על הר משה בספרו של פרנץ וורפל "ארבעים הימים של מוסה דאג" משנת 1933 גרמה נזק כבד וארוך טווח לדימויה של טורקיה המודרנית או האימפריאלית, מחוללת רצח העם הארמני, הרי שהדרמה של היאזידים האומללים על הר סינג'ר (שתי אפיזודות היסטוריות כה דומות) לא תפגע בתדמיתה של החליפות האיסלאמית, שכן זו התדמית הרצויה לה ואותה היא מפיצה ברשת.
מי שישלם את המחיר הוא האיסלאם הסוני המתון יותר, שדמותו הושחרה קשות בקרב האומות. אפשר כבר לדמיין אנשי דת סונים ומרואיינים ערבים אחרים, שיידרשו לעייפה לגנות את החליפות האיסלאמית. גם הפלסטינים ישלמו מחיר כבד על מפעלות החליפות האיסלאמית, ואפשר לסמוך על ה"הסברה" שתנפח מחיר זה לממדים מפולפלים. המחיר ייגבה לא רק מעל מסכי הטלוויזיה וברשתות החברתיות, אלא בהעמקת החרדה בקרב הציבור הישראלי מפני "הערבים" שרק ממתינים להזדמנות לזרוק את כולנו לים. לפי "מה שחושבים שקורה", כך בפירוש נאמר בכתב האמנה של חמאס.

6 comments:

  1. האם אני חושב שהבנתי את מה שהוא חושב שהוא ניסה להסביר?! נדמה לי שכן, אבל יכול להיות שלא...
    מזל שהוא מרצה בתוכנית הרב תחומית למדעי הרוח... בכל תפקיד אופרטיבי הוא היה מפוטר לאלתר

    ReplyDelete
  2. אני דווקא חושב שהנקודה שלו די ברורה
    WYSI-N-WYG

    אחת הבעיות של התרבות הישראלית לדעתי, היא הפער הגדול בעיני רוב הישראלים בין עולם התאוריה לבין עולם המעשה, מה שהביא אותך ברוך להפריד בין ענייני רוח לעולם האופרטיבי

    כמו שנכתב באחד הטוקבקים: בתיאוריה, אין הבדל בין התאוריה לבין המעשה. מה שמנוגד לדעתי בעניין הזה, אבל זה משעשע ושנון

    ReplyDelete
  3. המושג המתאים פה הוא ״נרטיב״, ואת זה כבר המציאו הרבה לפני שמר נור המכובד כתב את הקטע המבולבל שלו. אני נמצא כרגע בקרואטיה, ומי שרוצה להבין איך נרטיבים מזינים סכסוכים במשך מאות שנים, שייסע לבלקנים
    ...

    ReplyDelete
  4. מאות שנים זה מרשים, אבל בקרואטיה הלחימה עצמה נמשכה בעת המודרנית רק 4 שנים, ומאז יש שם שלום; אלא אם כן אתה חווה משהו אחר, נשמח לשמוע חוויות. אתה יכול לטעון שזה הושג במחיר של גירוש של כמה מאות אלפי סרבים. מי שזאת התכנית שלו לעזה, שיהיה בהצלחה. בכל מקרה, סיום הסכסוך הושג בעזרת התערבות פעילה של ארה'ב. הלואי עלינו

    תיהנה מהארץ שההגיון גבר בה על הרגש, כך זה נראה מכאן בכל אופן

    ReplyDelete

  5. http://en.m.wikipedia.org/wiki/Yugoslav_wars

    ה״סיבוב האחרון״ של מלחמות הבלקן נמשך כ-8 שנים, וכלל זוועות שכמותן לא נראו באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. קדמו לו שני סיבובים של מלחמות בלקנים בתחילת המאה שעברה. הסיפור של קוסובו עדיין לא ממש גמור. מתוך שיחה עם כמה נציגים של
    former yougoslavia
    הבנתי שמשקעי שנאה וזכרון עוולות לא נעלמו לחלוטין עדיין. אולי בעוד דור או שניים. בקרואטיה נראה שהכל שקט, אבל מי יודע מה רוכש מתחת לפני השטח. הסרבים שחלמו על ״סרביה הגדולה״ לא נמחו מעל פני האדמה

    היתה לי שיחה מאוד מעניינת עם בחור שלומד לדוקטורט ומלמד בפקולטה למדעי הרוח בזגרב. הוא ממוצא בוסני, עם שורשים קרואטים, וגם משפחה רחוקה בישראל. הוא גדל בגרמניה, והוא openly gay. בקיצור, אסף לעצמו את כל המיעוטים הנרדפים בגוף אחד... הוא דווקא היה מאוד אופטימי לגבי המצב בבלקנים, ויתרה מזו, הוא טוען שאם הבלקנים הצליחו להתגבר על השנאה בת הדורות, אזי גם ליהודים ולערבים יש סיכוי... אמן
    !

    ReplyDelete
  6. אמן ואמן

    התכוונתי למלחמת העצמאות של קרואטיה, שנמשכה 4 שנים. על כל פנים, גם 8 שנים זה קטן ליד הסכסוך שלנו

    יש גם כתבות של איתי אנגל על רואנדה שהתפרסמו בבלייזר ובמקומות אחרים. הוא מתאר בתדהמה איך בני טוטסי ובני הוטו השלימו ביניהם, כולל שכנים בית ליד בית, שאנסו ורצחו זה את בני משפחתו של זה. הוא לא הבין איך הם מסוגלים לחיות בשלום רק שנים ספורות אחרי המעשה; הוא טען שקיבל מזה הרבה תקווה לעתיד

    אבל שוב, אנחנו מתעסקים פה עם ערבים ולא עם שבטים אפריקאים נאורים. אז מי יודע

    Cheers,
    Avner E.

    ReplyDelete