בהמשך לכתבתה המצויינת של אריאנה מלמד:
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.7759276
התוכן המלא של הטור - בתחתית הפוסט
אני חייב להתנצל מראש, אם מישהו מהמאזינים עלול להיפגע מדברי.
ידוע לי במעומעם, שירון לונדון נחשב בחוגי השמאל, משום מה, למגיש טלויזיה מעמיק ו"איכותי". על כן יש מצב, שגם חלק מכם חושבים כך. התנצלותי הכנה, מראש. אנסה לנסח את דברי בזהירות ובעדינות.
כמו שאומר הפתגם האנגלי: "זה גרוע מגזענות ומרשעות - זה פשוט טפשי!"...
אז מה הבעיה עם זה שהוא גזען? כולם היום גזענים.
אבל מה שלא ברור לי (ואומר זאת בעדינות, יונית): מדוע כולם חושבים שהוא מתוחכם, גבה-מצח, רהוט, אינטליגנט?
שלשום צפיתי בשלוש דקות מהתכנית שלו, ונמלטתי לחדרי הקטן והדל.
האיש ריאיין איזה מומחה לגילוח, והצליח ב-2 דקות לכסות את ההיסטוריה של הזקן מהעת העתיקה עד מלחה"ע השניה. וזאת עם שאלות כמו: "תגיד, היוונים, הם היו די חלקים, לא? והרומאים גם לא אהבו זקנים, לפי הפסלים שלהם. מה מצב הזקנים ברוסיה? טוב, זמננו תם."
אח"כ הוא הציג מומחה אחר בשם "נדב", והתברר ששמו נועם.
והוא נחשב לשיא המקצועיות בתקשורת.
אפילו גיא פינס יותר מעמיק ממנו. לפחות פינס מקצועי ורהוט, אני חייב להודות.
אני רואה שלוש אפשרויות:
1. או שהוא מנסה לחקות את טראמפ ואת אייל ברקוביץ' (שהצהיר בלי בושה שהוא לא מתכונן לשום שידור, לא קורא תחקירים וגם לא ספרים) - כי זה מה שהולך היום.
2. או שהוא זקן וסנילי (לא נראה לי, כי הוא כזה כבר שנים רבות).
3. או שהוא באמת טמבל, עילג, רדוד ונמוך כמו שאני חושב?... לא יכול להיות. זה ירון לונדון, ההוא מלונדון וקירשנבאום.
ירון לונדון לא צריך להתנצל. הוא צריך להיעלם לנו מהמסך
המגיש "הפרובוקטור" הוא לא טירון שפלט שטות מביכה בהיסח הדעת, אלא גזען מסוכן שמודע היטב לכוחו. בארצות הברית, באנגליה ובכל מדינה דמוקרטית אנשים כמוהו הודרו מהשידור הציבורי – עתה הגיעה שעתו.
אריאנה מלמד
פורסם ב-27.08.19
ירון לונדון התנצל. אז מה? ירון לונדון צריך להיעלם מן המסך של השידור הציבורי. עוד היום. לא, הוא לא "פרובוקטור עול ימים", כנוסח האומלל של דוברי כאן 11 שתבעו ממנו להתנצל "עד חצות היום" על אמירותיו הגזעניות כלפי ערבים. הוא גזען. מאחוריו משתרך שובל ארוך מדי ועקבי מדי של אמירות גזעניות, מיזוגיניות וסקסיסטיות. כפי שכבר הוכיח בהתבטאויותיו ב"גאולה ולונדון", הן שבות ועולות מפיו. אין להן ולו עוד מקום בשידור ציבורי שממומן מכספי המסים שלכם ושלי.
אמירה גזענית כמו של לונדון אמש אינה פליטת פה אומללה, חד־פעמית ומקרית או מלים שנאמרו בעידנא דריתחא. מעטים האנשים בישראל שצברו ניסיון עיתונאי, זמן מסך ונוכחות טלוויזיונית רצופה ומשמעותית כמו שלו. הוא מודע היטב לטיב ולאיכות של מלותיו, לאיצטלה האינטלקטואלית שסקרנותו האינסופית וידענותו המופלגת מקרינה לצופים. זה כוחו, זה סוד הפופולריות שלו בקרב אנשים שמתהדרים בחיבה לתוכן גבה־מצח ומתנאים בצפייה בו. מי כמוהו ער לכך, מי כמוהו יודע לתחזק את הפרסונה הציבורית שלו. הוא לא טירון שפלט שטות מביכה במרחב הציבורי בהיסח הדעת, הוא משפיל ומחפצן נשים באשר הן, מתייחס אליהן כאל איבר מין ותו לא — והוא גזען.
גזענות אינה עבירה פלילית במשפט הישראלי, וטוב שכך. לו היתה, גדודים־גדודים של ישראלים היו מושלכים לכלא בשל התבטאויות נגד ערבים, רוסים, כהי עור, או כל קבוצה אתנית מובחנת שעליה הם מלכלכים מבלי משים או לצורכי תעמולה. יחד עמם היו יושבים בכלא גם ערבים שמטנפים על יהודים או ישראלים באשר הם.
כשלונדון מסמן את כל בני התרבות הערבית כרצחנים מכוח שיוכם לתרבות, הוא מסמן כך גם את כל אזרחי ישראל הערבים וכל אחד מהם. הוא אינו יכול לעשות כך בשידור ציבורי ולהמשיך לשדר
כל אמירה גזענית היא ביטוי לחשיבה מטונפת, אינטלקטואלית ומוסרית. כל אמירה שמייחסת רוע אימננטי או נחיתות לקבוצה מובחנת של אנשים רק בשל שיוכם הסוציולוגי או הלאומי, או בשל מגדרם, היא טינופת. כל קביעה לפיה אנשים הם רוצחים, גנבים, מאיימים להשתלט על העולם או נחותים מבחינה מוסרית רק בגלל היותם בנים לתרבות כזו או אחרת, או בשל היותן נשים, היא פרי של בורות וחרדה, שני מרכיבים רבי עוצמה של שנאה שמובעת באמירה גזענית כמו גם בהתבטאות מיזוגינית.
לונדון מתהדר בין היתר בחיבה לעובדות ולהיסטוריה. הוא קובע כי הערבים "פראי אדם" ותרבותם רצחנית משום שהם "טובחים זה בזה". נוח לו לשכוח שכמוהם כקמבודים, בני ההוטו והטוטסי, אוגנדים, סינים, רוסים ואמריקאים. האם הוא יודע שבמלחמת האזרחים בארצות הברית נהרגו ללא רחם יותר אנשים מכפי שנהרגו במלחמת האזרחים בסוריה? כל התרבויות האלה, לשיטתו, צריכות להיקרא "רצחניות".
בברית המועצות, מאז המהפכה הקומוניסטית, נטבחו המוני רוסים בידי רוסים אחרים, מי בכיתת יורים ומי ברעב כפוי, מי בהגליה ובטיהור אתני ומי בערבות הקרח של הגולאגים בסיביר. האם התרבות הרוסית היא רצחנית? אביו של ירון לונדון, השחקן בצלאל לונדון, נולד והתחנך ברוסיה. האם הוא "בן לתרבות רצחנית"? ולונדון עצמו, גם הוא נגוע ב"רצחנות"? ברור לכל בר דעת ולכל אדם הגון שלא. אבל חשיבה גזענית אינה חשיבה הגונה, ואמירות גזעניות שהן פרי החשיבה הזאת לעולם יהיו רוויות שנאה מפוחדת, שלעולם תצדיק עוד מעשים של אלימות כלפי מי שנתפס כרוצח, או גנב, או בעל אף ארוך וכיפה. כפי שאיננו יכולים לקבל בשוויון נפש התנצלויות של אנטישמים, כך אי אפשר למחול ללונדון.
אביו של ירון לונדון, השחקן בצלאל לונדון, נולד והתחנך ברוסיה. הוא "בן לתרבות רצחנית"? ולונדון עצמו, מה איתו? גם הוא נגוע ב"רצחנות"? ברור לכל בר דעת ולכל אדם הגון שלא. אבל חשיבה גזענית איננה חשיבה הגונה
אפשר וצריך לומר בשידור הציבורי דברים קשים ביותר על הקשר בין הפונדמנטליזם הגואה בכמה חברות ערביות ואסלאמיות לבין שיעורי הפשיעה באותן חברות, אפשר וצריך לדבר על הקשר הגורדי של פשיזם, מיליטריזם ורצחנות בכל תרבות שהיא. אפשר גם לדבר על היחס החברתי לנשים כבנות אדם, לא כאובייקטים מיניים. במשדרי החדשות של "כאן 11" השאלות הללו עולות שוב ושוב ביחס לנעשה בחברה הערבית, בישראל ומחוץ לה, או ביחס לנשים בחברה הישראלית על מגזריה. אך כשלונדון מסמן את כל בני התרבות הערבית כרצחנים מכוח שיוכם לתרבות, הוא מסמן כך גם את כל אזרחי ישראל הערבים וכל אחד מהם.
הוא אינו יכול לעשות כך בשידור ציבורי ולהמשיך לשדר. לא הוא ולא אחרים. סימון כזה, מפיו של אדם שאמירותיו זוכות לתהודה ציבורית טומן בחובו סכנה למסומנים. לא סכנה קרובה או ודאית, אבל כזו שבגללה, בשידור הציבורי בכל מדינה דמוקרטית, שדרנים לא מקבלים עוד זמן מסך להפצת שנאה. בארצות הברית, באנגליה, בצרפת ובמקומות אחרים, ידוענים גזענים ומשפילי נשים הודרו אפילו משידורים מסחריים. שנאה גזענית או מיזוגינית אינן חלק מן הזכות לחופש הביטוי או הדעה.
כדי למגר את הרוע שבגזענות, תמיד טוב להפוך את ה"אחר" ל"אני" וכך להבין בקלות. לונדון היה מתקומם למשמע אמירה כמו "התרבות היהודית תאבת בצע ומבקשת להשתלט על העולם". הוא ודאי היה מבין שהאמירה מסוכנת. את גזענותו שלו לא יראה אפילו כשיתבונן במראה. מעסיקיו בשידור הציבורי הם שחייבים לראותה במקומו, ולהבין — אין לו מקום על המסך.
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.7759276
התוכן המלא של הטור - בתחתית הפוסט
אני חייב להתנצל מראש, אם מישהו מהמאזינים עלול להיפגע מדברי.
ידוע לי במעומעם, שירון לונדון נחשב בחוגי השמאל, משום מה, למגיש טלויזיה מעמיק ו"איכותי". על כן יש מצב, שגם חלק מכם חושבים כך. התנצלותי הכנה, מראש. אנסה לנסח את דברי בזהירות ובעדינות.
כמו שאומר הפתגם האנגלי: "זה גרוע מגזענות ומרשעות - זה פשוט טפשי!"...
אז מה הבעיה עם זה שהוא גזען? כולם היום גזענים.
אבל מה שלא ברור לי (ואומר זאת בעדינות, יונית): מדוע כולם חושבים שהוא מתוחכם, גבה-מצח, רהוט, אינטליגנט?
שלשום צפיתי בשלוש דקות מהתכנית שלו, ונמלטתי לחדרי הקטן והדל.
האיש ריאיין איזה מומחה לגילוח, והצליח ב-2 דקות לכסות את ההיסטוריה של הזקן מהעת העתיקה עד מלחה"ע השניה. וזאת עם שאלות כמו: "תגיד, היוונים, הם היו די חלקים, לא? והרומאים גם לא אהבו זקנים, לפי הפסלים שלהם. מה מצב הזקנים ברוסיה? טוב, זמננו תם."
אח"כ הוא הציג מומחה אחר בשם "נדב", והתברר ששמו נועם.
והוא נחשב לשיא המקצועיות בתקשורת.
אפילו גיא פינס יותר מעמיק ממנו. לפחות פינס מקצועי ורהוט, אני חייב להודות.
אני רואה שלוש אפשרויות:
1. או שהוא מנסה לחקות את טראמפ ואת אייל ברקוביץ' (שהצהיר בלי בושה שהוא לא מתכונן לשום שידור, לא קורא תחקירים וגם לא ספרים) - כי זה מה שהולך היום.
2. או שהוא זקן וסנילי (לא נראה לי, כי הוא כזה כבר שנים רבות).
3. או שהוא באמת טמבל, עילג, רדוד ונמוך כמו שאני חושב?... לא יכול להיות. זה ירון לונדון, ההוא מלונדון וקירשנבאום.
ירון לונדון לא צריך להתנצל. הוא צריך להיעלם לנו מהמסך
המגיש "הפרובוקטור" הוא לא טירון שפלט שטות מביכה בהיסח הדעת, אלא גזען מסוכן שמודע היטב לכוחו. בארצות הברית, באנגליה ובכל מדינה דמוקרטית אנשים כמוהו הודרו מהשידור הציבורי – עתה הגיעה שעתו.
אריאנה מלמד
פורסם ב-27.08.19
ירון לונדון התנצל. אז מה? ירון לונדון צריך להיעלם מן המסך של השידור הציבורי. עוד היום. לא, הוא לא "פרובוקטור עול ימים", כנוסח האומלל של דוברי כאן 11 שתבעו ממנו להתנצל "עד חצות היום" על אמירותיו הגזעניות כלפי ערבים. הוא גזען. מאחוריו משתרך שובל ארוך מדי ועקבי מדי של אמירות גזעניות, מיזוגיניות וסקסיסטיות. כפי שכבר הוכיח בהתבטאויותיו ב"גאולה ולונדון", הן שבות ועולות מפיו. אין להן ולו עוד מקום בשידור ציבורי שממומן מכספי המסים שלכם ושלי.
אמירה גזענית כמו של לונדון אמש אינה פליטת פה אומללה, חד־פעמית ומקרית או מלים שנאמרו בעידנא דריתחא. מעטים האנשים בישראל שצברו ניסיון עיתונאי, זמן מסך ונוכחות טלוויזיונית רצופה ומשמעותית כמו שלו. הוא מודע היטב לטיב ולאיכות של מלותיו, לאיצטלה האינטלקטואלית שסקרנותו האינסופית וידענותו המופלגת מקרינה לצופים. זה כוחו, זה סוד הפופולריות שלו בקרב אנשים שמתהדרים בחיבה לתוכן גבה־מצח ומתנאים בצפייה בו. מי כמוהו ער לכך, מי כמוהו יודע לתחזק את הפרסונה הציבורית שלו. הוא לא טירון שפלט שטות מביכה במרחב הציבורי בהיסח הדעת, הוא משפיל ומחפצן נשים באשר הן, מתייחס אליהן כאל איבר מין ותו לא — והוא גזען.
גזענות אינה עבירה פלילית במשפט הישראלי, וטוב שכך. לו היתה, גדודים־גדודים של ישראלים היו מושלכים לכלא בשל התבטאויות נגד ערבים, רוסים, כהי עור, או כל קבוצה אתנית מובחנת שעליה הם מלכלכים מבלי משים או לצורכי תעמולה. יחד עמם היו יושבים בכלא גם ערבים שמטנפים על יהודים או ישראלים באשר הם.
כשלונדון מסמן את כל בני התרבות הערבית כרצחנים מכוח שיוכם לתרבות, הוא מסמן כך גם את כל אזרחי ישראל הערבים וכל אחד מהם. הוא אינו יכול לעשות כך בשידור ציבורי ולהמשיך לשדר
כל אמירה גזענית היא ביטוי לחשיבה מטונפת, אינטלקטואלית ומוסרית. כל אמירה שמייחסת רוע אימננטי או נחיתות לקבוצה מובחנת של אנשים רק בשל שיוכם הסוציולוגי או הלאומי, או בשל מגדרם, היא טינופת. כל קביעה לפיה אנשים הם רוצחים, גנבים, מאיימים להשתלט על העולם או נחותים מבחינה מוסרית רק בגלל היותם בנים לתרבות כזו או אחרת, או בשל היותן נשים, היא פרי של בורות וחרדה, שני מרכיבים רבי עוצמה של שנאה שמובעת באמירה גזענית כמו גם בהתבטאות מיזוגינית.
לונדון מתהדר בין היתר בחיבה לעובדות ולהיסטוריה. הוא קובע כי הערבים "פראי אדם" ותרבותם רצחנית משום שהם "טובחים זה בזה". נוח לו לשכוח שכמוהם כקמבודים, בני ההוטו והטוטסי, אוגנדים, סינים, רוסים ואמריקאים. האם הוא יודע שבמלחמת האזרחים בארצות הברית נהרגו ללא רחם יותר אנשים מכפי שנהרגו במלחמת האזרחים בסוריה? כל התרבויות האלה, לשיטתו, צריכות להיקרא "רצחניות".
בברית המועצות, מאז המהפכה הקומוניסטית, נטבחו המוני רוסים בידי רוסים אחרים, מי בכיתת יורים ומי ברעב כפוי, מי בהגליה ובטיהור אתני ומי בערבות הקרח של הגולאגים בסיביר. האם התרבות הרוסית היא רצחנית? אביו של ירון לונדון, השחקן בצלאל לונדון, נולד והתחנך ברוסיה. האם הוא "בן לתרבות רצחנית"? ולונדון עצמו, גם הוא נגוע ב"רצחנות"? ברור לכל בר דעת ולכל אדם הגון שלא. אבל חשיבה גזענית אינה חשיבה הגונה, ואמירות גזעניות שהן פרי החשיבה הזאת לעולם יהיו רוויות שנאה מפוחדת, שלעולם תצדיק עוד מעשים של אלימות כלפי מי שנתפס כרוצח, או גנב, או בעל אף ארוך וכיפה. כפי שאיננו יכולים לקבל בשוויון נפש התנצלויות של אנטישמים, כך אי אפשר למחול ללונדון.
אביו של ירון לונדון, השחקן בצלאל לונדון, נולד והתחנך ברוסיה. הוא "בן לתרבות רצחנית"? ולונדון עצמו, מה איתו? גם הוא נגוע ב"רצחנות"? ברור לכל בר דעת ולכל אדם הגון שלא. אבל חשיבה גזענית איננה חשיבה הגונה
אפשר וצריך לומר בשידור הציבורי דברים קשים ביותר על הקשר בין הפונדמנטליזם הגואה בכמה חברות ערביות ואסלאמיות לבין שיעורי הפשיעה באותן חברות, אפשר וצריך לדבר על הקשר הגורדי של פשיזם, מיליטריזם ורצחנות בכל תרבות שהיא. אפשר גם לדבר על היחס החברתי לנשים כבנות אדם, לא כאובייקטים מיניים. במשדרי החדשות של "כאן 11" השאלות הללו עולות שוב ושוב ביחס לנעשה בחברה הערבית, בישראל ומחוץ לה, או ביחס לנשים בחברה הישראלית על מגזריה. אך כשלונדון מסמן את כל בני התרבות הערבית כרצחנים מכוח שיוכם לתרבות, הוא מסמן כך גם את כל אזרחי ישראל הערבים וכל אחד מהם.
הוא אינו יכול לעשות כך בשידור ציבורי ולהמשיך לשדר. לא הוא ולא אחרים. סימון כזה, מפיו של אדם שאמירותיו זוכות לתהודה ציבורית טומן בחובו סכנה למסומנים. לא סכנה קרובה או ודאית, אבל כזו שבגללה, בשידור הציבורי בכל מדינה דמוקרטית, שדרנים לא מקבלים עוד זמן מסך להפצת שנאה. בארצות הברית, באנגליה, בצרפת ובמקומות אחרים, ידוענים גזענים ומשפילי נשים הודרו אפילו משידורים מסחריים. שנאה גזענית או מיזוגינית אינן חלק מן הזכות לחופש הביטוי או הדעה.
כדי למגר את הרוע שבגזענות, תמיד טוב להפוך את ה"אחר" ל"אני" וכך להבין בקלות. לונדון היה מתקומם למשמע אמירה כמו "התרבות היהודית תאבת בצע ומבקשת להשתלט על העולם". הוא ודאי היה מבין שהאמירה מסוכנת. את גזענותו שלו לא יראה אפילו כשיתבונן במראה. מעסיקיו בשידור הציבורי הם שחייבים לראותה במקומו, ולהבין — אין לו מקום על המסך.
