מטרות החינוך הממלכתי - דירוג מחדש לפי חשיבות

הפוסט הבא נכתב כמטלה לסטודנט, במהלך הקורס "משפט וחינוך", אותו אני לומד במסגרת תואר שני בחינוך

המטלה הייתה לכתוב מה דעתנו האישית, בשאלה: בהתייחס לחוק חינוך ממלכתי (1953), סעיף (2): מטרות החינוך הממלכתי בישראל – איך היית מדרג מחדש את המטרות השונות לפי סדר החשיבות? איזו מטרה היית מוסיף? איזו מטרה שרשומה בחוק היית מוחק? איזו מטרה רשומה בחוק, אך היא בגדר "אות מתה

להלן הדירוג הראוי של תת-הסעיפים בסעיף 2, לעניות דעתי

בסוגריים  – הדירוג המקורי

1. (5)  פיתוח אישיות, יצירתיות, כשרונות, חיים של משמעות
2. (7) פיתוח כוח כוח השיפוט והביקורת, סקרנות, מחשבה עצמאית
3. (8) שוויון הזדמנויות להתפתחות
4. (9) מעורבות בקהילה
5. (3) לימוד ההיסטוריה של העם והמדינה
6. (6) תחומי דעת ומיומנות
7. (4) לימוד התורה, תולדות העם היהודי וזכר השואה
8. (10) כבוד ואחריות לסביבה ולטבע
9. (11) הכרת התרבות הערבית ותרבויות אחרות בישראל
10. (2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת המדינה, כבוד לזכויות יסוד, לחוק, לחתור לשלום ולסובלנות
11. (1) לחנך לאהבת אדם, העם והארץ

הייתי מוריד את תת-סעיף 1, מפני שלדעתי אין זה מתפקידו של משרד החינוך "לחנך... לאהבת אדם", ובוודאי לא לאהבת העם והארץ או לכבד את הוריו ומשפחתו. כמובן, לא יהיה זה רע, אם במסגרת הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר יספגו הילדים מסרים (בעיקר באמצעות מעשים, ולא בדיבורים ובהטפה) של אהבה לאדם, לעם ולארץ, וכבוד להורים; אך לא ראוי להגדיר זאת כאחת המטרות הראשיות של תכנית הלימודים

ההנמקה לכך: בעיני, מטלת החינוך מתחלקת בין מספר "סוכנים" או גורמים, באופן בלתי שווה. בראש ובראשונה, עול החינוך מוטל על סביבתו הקרובה והמיידית של החניך – הלא היא משפחתו המיידית, הוריו או אפוטרופסיו, ואחרים – סבים, דודים, אחים; במעגל הגדול יותר נמצאים בני משפחתו הרחוקה יותר; ואחריהם בני הקהילה, חברים, מכרים, בני העם; ולבסוף באי העולם כולו. על פי השקפתי, כל פרט בחברה מחנך בפועל (במעשיו יותר מאשר בדיבוריו), כל פרט אחר בחברה, כל הזמן. אדם כי ייקלע לארץ זרה, ויראה את נוהגיהם של תושביה, יושפע מהם גם בבלי דעת. ישראלי המבקר בגרמניה ומתרשם מרמת הנקיון ברחובותיה, יש סיכוי גבוה שבשובו לארצו יימנע מהשלכת פסולת ברחוב (או למצער, ילכלך פחות), וזאת בהשפעת המראה של הרחובות הנקיים שנחרט בזכרונו. על אחת כמה וכמה כשמדובר באדם השייך למעגל היכרות קרוב יותר – למשל, כל אדם המשליך פסולת ברחוב בישראל, או מנבל את פיו בעת צפיה בתחרות ספורט – יוצר את הצופה והשומע את התחושה הבלתי מודעת, שזאת התנהגות ראויה במידת מה – גם אם השומע מתנגד לכך באופן מודע. חלק ניכר בהנמקות הערכיות שלנו (שאינן ניתנות להצדקה רציונלית, ועל כן הן מושפעות מהנמקות בלתי רציונליות ובלתי פורמליות) – מתבססות על התפיסה המודעת או הבלתי מודעת, ש"כך ראיתי ושמעתי, ועל כן חזקה שזוהי התנהגות ראויה". השפעתם של עמיתים ושל החברה כולה היא חזקה מאד – גם אם קשה להודות בכך, באשר רצוננו להצטייר בעיני עצמנו כיצורים אוטונימיים, המחליטים באופן עצמאי – בשעה שבפועל אין זה כך, במידה רבה

בכל מקרה, אין זה מתפקידו (ולכל הפחות ראוי שזה יהיה מתפקידיו בעדיפות נמוכה יותר) של משרד החינוך "לחנך" את חניכיו להתנהגות ראויה במישור הבין-אישי, ובוודאי לא "להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו... המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו". השאלה כיצד מחנכים לאהבה לעם ולארץ היא כבדת משקל ולפחות בעייתית מאד. לדעתי לא ניתן לבצע פורמליזציה של הטכניקה, כפי שניתן לעשות זאת, למשל, באשר לחינוך להומניזם, למעורבות בקהילה, ועוד. החינוך ל"אהבת אדם, העם והארץ" הם מושגים כל כך בסיסיים, שמקורם צריך להיות הרבה יותר מהסביבה המיידית של החניך – הוריו ומשפחתו, מאשר ממשרד החינוך. מעבר לכך, ישנו מדרון חלקלק מאד המוביל מהניסיונות לחנך לאהבת העם והארץ – אל הפטריוטיזם הזול, ומשם אל הפאשיזם ממש, במובן שהחניך יתבקש להעמיד את טובת העם ו"הארץ", מה שזה לא יהיה (וכוונתי שניתן לפרש את טובת "הארץ" במובנים שונים מאד ואף אנטי-הומניסטיים, אליליים, גזעניים וכדומה), מעל לטובת האדם, ובאופן שעלול לפגוע בערכים ראויים יותר, בעיני, והם – שיויון האדם, כבודו וחירותו

למצער, ניתן לומר שמתפקידו של משרד החינוך להיות גורם נוסף, המעלה את תרומתו לחינוך לאהבת האדם, העם והארץ – בנוסף להורים, משפחה, סביבה ועוד; בעוד שהפריטים האחרים ברשימה הם מתפקידיו של משרד החינוך באופן עיקרי או בלעדי

סעיף שהייתי מוסיף: "ליצור סביבה תומכת ואוהדת כדי שכל חניך וחניכה יוכלו למצוא את תחומי הכשרון והידע החבויים בו או בה, להכיר בהם, לפתחם מתוך רצון לעסוק בהם בעתיד, עם אפשרות לפרנס עצמם בכבוד בתחום ידע החופף או קרוב אליהם. לאפשר, במובן של יצירת סביבה תומכת ואוהדת, שבמסגרתה יוכל החניך להתפתח בהתאם לנטיות נפשו – ולא לכוון את החניך מראש את התחום הנראה למוסד או לקהילה כתחום הראוי או הרצוי לחברה; כמובן, כל זאת במסגרת מגבלות ואילוצים, שנועדו להבטיח שנטיותיו ומעשיו של החניך לא יפגעו בחירותם ובאפשרות ההתפתחות במקביל של חניכים אחרים בכיוונים הראויים והרצויים להם

מחנך הכיתה כ"מנהיג", והמורה המקצועי כ"מנהל כיתה"

הפוסט הבא נכתב כמטלה אישית, במהלך הקורס "ניהול כיתה במאה ה-21", אותו אני לומד במסגרת תואר שני בחינוך

המטלה הייתה לכתוב מה דעתנו האישית, בשאלה: האם אני מצפה ממחנך להיות יותר "מנהיג" וממורה מקצועי להיות יותר "מנהל כיתה" בתחום הדעת שלו

מורה ומחנך הן מילים נרדפות

לא לשווא בחרו חברי "הגשש החיוור" בביטוי "מורה ומחנך בישראל". אלה שתי פנים של אותו המטבע

באופן מפתיע, אני מסכים עם רוב הכותבים שקדמו לי. הקו הרעיוני השולט בפוסטים כאן הוא, שאין סתירה בין היות המורה "מנהיג" לבין היותו "מנהל כיתה" או מעביר ידע ספציפי בתחום התמחותו, ושהוא יכול (ואף חייב) להיום גם וגם

בעיני, לא רק שכל מורה הוא מחנך (גם, ואולי אף בעיקר, המורה לספורט), אלא שכל אדם בחברה מחנך כל אדם אחד, כל הזמן. יש לזה הרבה דוגמאות שיקצר הפוסט הזה מלפרטם. אזכיר רק, שבתשובה לשאלה העצבנית (הנשאלת לרוב בעת נהיגה): "מה, אתה רוצה לחנך אותו?!", אני בדרך כלל עונה: כן, בהחלט, זאת אחריותו של כל פרט בחברה להשפיע על סביבתו בכיוון הטוב

על אחת כמה וכמה, שמורה, ויהיה זה מורה למתמטיקה, לספורט או לתזונה - העומד יום יום מול ילדים ונערות צעירות, הנמצאים בשלב מאד מעצב בחייהם - מהווה דמות מחנכת מהמעלה הראשונה. אני מאמין שהדבר שמחנך יותר מכל הם - מעשים, הרבה יותר מדיבורים. כל פרט בהתנהגותו של המורה לתזונה, המבטא את מכלול ערכיו האנושיים, השימוש שהוא עושה בשפה, העניין שהוא מפגין בתחום הידע שלו, שאיפתו ללמד וגם ללמוד, יחסו לתלמידים, יחסו למקצועו - משפיעים יותר מכל שעת מחנך, מבלי להפחית בחשיבותה. במובן הזה, כל מורה מקצועי הוא גם "מחנך", ובאותה עת גם מנהיג, מפני שהוא מתווה, במעשיו ממש יותר מאשר בדיבורים, את הדרך שבאמת הוא מאמין שהיא הראויה - בתחום הדעת שלו, וגם ביחסו לחיים בכלל. ובני הנוער רואים, ומפנימים - והרבה יותר משנדמה לנו ואף להם. לאיינשטיין מיוחסת האמירה, ש"מנהיגים הם אלה שגורמים לאנשים ממוצעים לעשות עבודה יוצאת דופן". במובן הזה, המורה המקצועי הוא מנהיג לכל דבר

מן הצד השני - גם ה"מחנך" באופן רשמי - עוסק כל הזמן גם בניהול הכיתה, בנוסף לתפקידו הרשמי כ"מנהיג". הוא מורה בתחום שנועד לו, הלא הוא תחום ה"חינוך" (מה שזה לא יהיה), ולרוב גם בתחום נוסף. כמורה המופקד על ה"חינוך:, אין ספק שהוא עסוק בכל דקה גם בניהול הכיתה. ועל כן, גם מן הפן המעשי - יומיומי, וגם מן הפן העקרוני (מורה מקצועי = גם מחנך), הוא מנהל לכל דבר

What do we do with those Palestinians?!

Or: More Answers to Ms. Max Coutinho

Dear Ms. Coutinho,

Your knowledge of history of the region is remarkable indeed, and I’m not going to compete with it. If I believed that the solution to the Zionist-Palestinian conflict depended in any way on historical facts – then I would try to argue with you, something I see as fairly difficult, considering your level of education. But the truth is, that I don’t think that it matters much.

Here is why:

I think that after your educated and detailed comments, I understand your stance better. Basically, you are saying that, since the ancestors of the current Palestinians had lousy and corrupt leaders (a fact that stems, in my opinion, from the way that Western powers partitioned the area, but that’s a different argument), and that they legally did not have a right for their own state in what is now known as the Land of Israel – these facts dictate that they must be displaced from their homes in the West Bank into Gaza Strip, or Sinai, or Jordan.

For the sake of the argument, let us just assume that from a morality and justice point of view, you are correct. This is what ought to be done! And we must insist, and keep fighting the entire hypocritical international community, and the entire Muslim world (or the part which pays attention to this conflict – not a billion people, but a fairly large amount of people) – until they agree to move, or until we have the political and military power to force them to do so.

Now, usually I don’t distinguish between people living in or outside of Israel, regarding their political views. Everybody is entitled to his or her opinion, regardless of place of residence. However, in order to carry out such a project, it will take a lot of military manpower, fighting, deaths and injuries. In this case, I must ask you if you think that it is worth the cost, in: human lives, degradation of morality (or some risk thereof) – not to mention the conflict with the World communities – and also: are you willing to sacrifice your own children for this kind of struggle? I’m asking, because even inside my country, there is a vast inequality regarding the risk taken by different people, at times of war. My sons, as you already know, are on the combat side, and I’m not happy about this, because I don’t believe in the cause of fighting any more. But even for people who do believe in it, such as yourself – and I totally respect that – they are not always ready to take the personal consequences.

Please don’t misunderstand me – I am not a pacifist, and I am well aware that for a good cause, there are times when one must sacrifice a lot, sometimes his own life or the lives of his loved ones – you just don’t get what you deserve for free, in this world. The only question that I’m asking is: how many people do you think will be willing to participate in such a project (let me be straight: the displacement of about 2.7 million people (as of 2012), against their will, from their homes, where they have been living in predominantly rural areas – into high-rises in Gaza, or newly built cities and towns in the deserts of Sinai and Jordan)? – and are you or people you know, among them?

What I’m saying, to put it briefly, is that, regardless of what I think about the moral basis of this interesting project (and be sure that I have my thoughts) – it is completely impractical. Therefore, we (or shall I say, not me, but the Israelis, with the support of the Jewry around the world), are doomed to keep fighting against pretty powerful entities, for the foreseen future. And that’s not a very encouraging proposition. Let me tell you a little secret – I have the strong feeling, that within the majority of Jews in Israel, if they thought that this was what it took to keep the state of Israel going – there won’t be much support for this project.

p.s. I must say, that among all my friends from the Right wing, you are one of very few who took the challenge, and answered most honestly and with intellectual courage, the question which I see as the central in this argument: What do we do with the Palestinians today? – that is, regardless of the question where they came from, what is the legal meaning of the Balfour Declaration, etc. This is why I skipped the historical part, and went straight to the end.

With deepest respect,

Avner Efendowicz

Adopt a Terrorist

In another response to "The essence of the Middle East conflict for 5 minutes", my friend Nissan sent me this:

OH, IF WE COULD ONLY DO THIS!

 

I CAN'T IMAGINE ANYONE IN THE CURRENT USA OR UK CHAIN-OF-COMMAND COMPOSING SUCH A BRILLIANT RESPONSE!! Adopt a Terrorist.- Too Good to Miss   The Canadians know how to handle complaints. Here is an example.  A Canadian female liberal wrote a lot of letters to the Canadian government, complaining about the treatment of captive insurgents (terrorists) being held in Afghanistan National Correctional System facilities. She demanded a response to her letter. She received back the following reply:   National Defense Headquarters  M Gen George R. Pearkes Bldg., 15 NT  101 Colonel By Drive  Ottawa , ON K1A 0K2   Canada   Dear Concerned Citizen,   Thank you for your recent letter expressing your profound concern of treatment of the Taliban and Al Qaeda terrorists captured by Canadian Forces, who were subsequently transferred to the Afghanistan Government and are currently being held by Afghan officials in Afghanistan National Correctional System facilities.   Our administration takes these matters seriously and your opinions were heard loud and clear here in Ottawa . You will be pleased to learn, thanks to the concerns of citizens like yourself, we are creating a new department here at the Department of National Defense, to be called 'Liberals Accept Responsibility for Killers' program, or L.A.R.K. for short.   In accordance with the guidelines of this new program, we have decided, on a trial basis, to divert several terrorists and place them in homes of concerned citizens such as yourself, around the country, under those citizens personal care. Your personal detainee has been selected and is scheduled for transportation under heavily armed guard to your residence in Toronto next Monday.   Ali Mohammed Ahmed bin Mahmud is your detainee, and is to be cared for pursuant to the standards you personally demanded in your letter of complaint. You will be pleased to know that we will conduct weekly inspections to ensure that your standards of care for Ahmed are commensurate with your recommendations. Although Ahmed is a sociopath and extremely violent, we hope that your sensitivity to what you described as his 'attitudinal problem' will help him overcome those character flaws. Perhaps you are correct in describing these problems as mere cultural differences. We understand that you plan to offer counseling and home schooling, however, we strongly recommend that you hire some assistant caretakers.   Please advise any Jewish friends, neighbours or relatives about your house guest, as he might get agitated or even violent, but we are sure you can reason with him. He is also expert at making a wide variety of explosive devices from common household products, so you may wish to keep those items locked up, unless in your opinion, this might offend him. Your adopted terrorist is extremely proficient in hand-to-hand combat and can extinguish human life with such simple items as a pencil or nail clippers. We advise that you do not ask him to demonstrate these skills either in your home or wherever you choose to take him while helping him adjust to life in our country.   Ahmed will not wish to interact with you or your daughters except sexually, since he views females as a form of property, thereby having no rights, including refusal of his sexual demands. This is a particularly sensitive subject for him.   You also should know that he has shown violent tendencies around women who fail to comply with the dress code that he will recommend as more appropriate attire. I'm sure you will come to enjoy the anonymity offered by the burka over time. Just remember that it is all part of 'respecting his culture and religious beliefs' as described in your letter.   You take good care of Ahmed and remember that we will try to have a counselor available to help you over any difficulties you encounter while Ahmed is adjusting to Canadian culture.   Thanks again for your concern. We truly appreciate it when folks like you keep us informed of the proper way to do our job and care for our fellow man. Good luck and God bless you. Cordially,  Gordon O'Connor  Minister of National Defense

Vladimir Putin's speech - SHORTEST SPEECH EVER

Below is what my friend Nissan sent me. He sent it in response to my comments on "The essence of the Middle East conflict for 5 minutes":

https://www.facebook.com/photo.php?v=265622113519772&set=vb.100002159555110&type=2&theater 

To which I replied: This is so one-sided. You guys are guilty of the same sin for which you blame the international Media. What makes you better than them, being so much biased?!...

Then Nissan said:

Hello Avner, See what Putin said about Islam, Islam is very tolerant religion and if you don't convert they will kill you.therefor there is no room for them in Western world.

Putin's interesting comments....

No wonder he was selected by Forbes as the most powerful person in the world!!

This is one time our elected leaders should pay attention to the advice of Vladimir Putin.

I would suggest that not only our leaders but every citizen of USA should pay attention to this advice.

How scary is that? It is a sad day when a Communist makes more sense than our LEADERS but here it is !!!!

 

 

Vladimir Putin's speech - SHORTEST SPEECH EVER

On August 04, 2013, Vladimir Putin, the Russian president, addressed the Duma, (Russian Parliament), and gave a speech about the tensions with minorities in Russia:

 

In Russia, live like Russians.

Any minority, from anywhere, if it wants to live in Russia, to work and eat in Russia, it should speak Russian, and should respect the Russian laws.

If they prefer Sharia Law, and live the life of Muslim's then we advise them to go to those places where that's the state law.

 

Russia does not need Muslim minorities.

Minorities need Russia, and we will not grant them special privileges, or try to change our laws to fit their desires, no matter how loud they yell 'discrimination'. We will not tolerate disrespect of our Russian culture.

We better learn from the suicides of America, England, Holland and France, if we are to survive as a nation.

The Muslims are taking over those countries and they will not take over Russia.

The Russian customs and traditions are not compatible with the lack of culture or the primitive ways of Sharia Law and Muslims.

 

When this honorable legislative body thinks of creating new laws, it should have in mind the Russian national interest first, observing that the Muslims Minorities Are Not Russians.

The politicians in the Duma gave Putin a five minute standing ovation.

 

If you keep this to yourself,  you are the problem!

אריאנה מלמד הגיעה למסקנה: אין עם מי לדבר

ידידי שלח לי את הכתבה הזאת של אריאנה מלמד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4562425,00.html

והוא הוסיף:
אז עכשיו גם אריאנה חושבת שהחמאס הוא ארגון טרור דיקטטורי ולא נראה לי שהיא חושבת

שהוא נמצא באותה מדרגה מוסרית של מנהיגי ישראל.

אבל מה היא מבינה, עוד שמאלנית.

ואני עדיין חושב שצריך לדבר אתם

והנה מה שכתבתי לו:

אני דווקא מסכים איתה

מעולם לא הייתי חסיד של החמאס, ארגון פרימיטיבי וקיצוני

מכאן ועד אין עם מי לדבר יש דרך ארוכה. אם החמאס מייצג את רוב תושבי עזה, אז כנראה אין. לא אני ולא אריאנה איננו מומחים לחמאס, ולכן אין לי דעה מגובשת. מומחית לחמאס שגם שירתה בקהיליית המודיעין הופיעה לפני מספר ימים בערוץ 10, וטענה שאמנת החמאס פחות קיצונית מאמנת אש'ף, ששונתה מאז למורת רוחו של הימין. כלומר, לדעתה יש לדבר עם חמאס

ולמרות שאתה לא אוהב אנלוגיות היסטוריות, אזכיר שהיהדות של היום התפתחה, כמו כל הדתות, מגירסה פרימיטיבית מוקדמת שבה מעמד הנשים היה דומה למעמדן היום תחת שלטון חמאס

בשורה התחתונה: אני מהאופטימים, שחושבים שבשנים הקרובות נאכל הרבה חרא, כי אין משהו אחר לעשות. הלא הפסימים אפילו לא בטוחים שיהיה מספיק חרא כדי להאכיל את כולם

זהירות! בדיחות (עצובות) על מוסלמים

ידידי (ובן-דוד רחוק של מזי) שלח לי את צרור הבדיחות האלה. אני חשבתי שהן די מוצלחות

Have you ever wondered why it’s OK to make jokes about Catholics, the Pope, Jews, Christians, the Irish, the Italians, the Polish, the Chinese, the French (including French Canadians), Newfies etc., but it’s insensitive to make jokes about Muslims?  Well we then need to level the playing field for the sake of political correctness…

Jeff Foxworthy on Muslims:

1. If you refine heroin for a living, but you have a moral objection to liquor, You may be a Muslim.

2. If you own a $3,000 machine gun and a $5,000 rocket launcher, but you can't afford shoes, You may be a Muslim.

3. If you have more wives than teeth, You may be a Muslim.

4. If you wipe your butt with your bare hand but consider bacon to be unclean,  You may be a Muslim.

5. If you think vests come in two styles: Bullet-proof and suicide, You may be a Muslim

6. If you can't think of anyone you haven't declared jihad against, You may be a Muslim.

7. If you consider television dangerous but routinely carry explosives in your clothing,  You may be a Muslim.

8. If you were amazed to discover that cell phones have uses other than setting off roadside bombs, You may be a Muslim.

9. If you have nothing against women and think every man should own at least four,  You may be a Muslim.

10. If you find this offensive and don't forward it, You may be a Muslim.