Monday, April 4, 2011

דיתי



אבנר אחי הגדול והנערץ

זה אמור להיות ארוע שמח אבל אמא ואני בטח נקלקל אותו עם הבכי שלנו


כולם יודעים כמה אתה חכם אבל אולי לא כולם יודעים שאתה מגדיר את עצמך כ"מעצבן, טרחן, חוזר על עצמי, חושב שאני יודע הכל, אבל בחור טוב


כשהיינו ילדים אמא לא האמינה שאי פעם נפסיק לריב


הזיכרון הראשון שלי מהילדות הוא שבאתי להגיד לך שיש בטלוויזיה החינוכית תוכנית שאתה אוהב, שהיתה כמובן מיועדת לשכבת גיל הרבה יותר בוגרת ממך


לקראת הבגרות אני וחברי לכיתה חרשנו ימים ארוכים ואתה רק עיינת בחומר בבוקר של המבחן


כמו כן אני זוכרת איך צרחתי עליך, לתדהמתם הרבה של ההורים, על שהשארת את הדלת של החדר שלך לא סגורה והרוח המפורסמת של קרית שמונה טרקה את הדלת והזכוכית נשברה


ואיך נהגנו לראות ביחד בחדר הביטחון משחקי כדורסל של מכבי ת"א כשאני הערצתי את מיקי ברקוביץ ואתה ואמא, שהעדפתם את טל ברודי, אמרתם לי: הוא שחקן ספסל


האמת שהרבה ממה שמאפיין אותך אני רואה גם אצל מוישלה הבן שלי


לא שש להיכנס למקלחת, אבל כשסוף סוף נכנס זה להרבה זמן


החיבור למוזיקה



לאבא שלנו הייתה דעה ברורה על כל דבר, אבל הוא לא הרגיש צורך להשמיע אותה, אלא אם מישהו ביקש בפרוש את חוות דעתו, בבחינת, סייג לחוכמה שתיקה


אצלך ואצל מוישלה נדמה לי שאתם לוקחים צד קיצוני בכוונה


Just for the sake of the argument


כמו אבא, אתה צנוע, מופנם, מסתפק במועט, על סף הספרטניות גידלתם שני ילדים לתפארת מדינה ישראל, בניגוד לכל מה שאמרת


ואני מקווה שתזכו לעוד הרבה נחת ביחד כל המשפחה

No comments:

Post a Comment