וזכה לשבחים רבים משמאלנים לשעבר, מאוכזבי אוסלו כמוהו. סוף סוף תועמלן ימני מנומק, הגיוני, משכנע
נכון? לא נכון
נכון? לא נכון
להלן תגובתי
ראשית, ימיני הוא עיתונאי שאני מאד מעריך, ואת ספרו הנשכח "אגרוף פוליטי" קראתי כמה פעמים
דעתו הנוכחית על הסכסוך מנומקת ודעתנית. הסגנון שלו הוא קנאי ומתלהם בדיוק כמו אלה שאותם הוא מבקר, אבל לזה אנחנו רגילים, גם אני כזה, רק בלי הכישרון שלו
דעותיו הנוכחיות מבוססות על חצאי אמיתות, אי דיוקים, מידה מסויימת של גזענות, וגם סתם נימוקים הגיוניים שאני לא מקבל, אבל יש בהם הגיון
נתחיל
ימיני טוען, שמדינת ישראל מעוניינת בהסדר, ואילו הערבים מעוניינים רק בצדק
לדעתי זה שקר. מדינת ישראל היא אוסף של הרבה פרטים, שרובם באמת מעוניינים בהסדר, ומוכנים לשלם את מחירו. אבל הם מונהגים תמיד על ידי ממשלות שלא מעוניינות בשום דבר חוץ מאשר המשך המצב הקיים, ואם חייבים - לשנות אותו רק במידה הנדרשת כדי להישאר בשלטון
כל השינויים שחלו בעמדותיו של השלטון בישראל, בעשרות שנים האחרונות - נכפו על הממשלה על ידי המציאות, המלחמות, המעצמות, לחץ ציבורי או מעשים של קבוצות לחץ, בעיקר המתנחלים. שום יוזמה לשינוי לא התחילה מהממשלה. אני מנסה להיזכר כמה זמן זה כבר כך - ולא מצליח להיזכר בפעם האחרונה שממשלה כלשהי בישראל יזמה מהלך שיצר שינוי. בואו נלך אחורה - ההכרה בצורך במדינה פלסטינית, תכנית מופז, ההתנתקות, תהליך קמפ דייויד, אוסלו, ועידת מדריד, ביטול איסור המפגשים עם אש"ף, ועוד ועוד
הלוואי שהערבים היו מקבלים צדק. אם היה צדק, הם כבר היו מקבלים מדינה שאפשר לחיות בה, ולא אוסף של טלאי קרקע
הצדק של הערבים לא מבוסס על יותר שקרים מאשר הצדק שלנו. לא משנה אם היו כאן ערבים או פלסטינים או פלישתים במשך 1000 שנה או 100 שנה או רק כמה ימים לפני שהציונים הגיעו. מי שגר כאן לפנינו, אין לנו שום זכות לגרש אותו
ימיני באמת רוצה להחזיר את השטחים, אבל טוען שאין לו למי. לדעתי, מתוך פחד בלתי מוסבר מהפלסטינים, הוא מעדיף להשאיר את המצב הקיים, ולשם כך הוא זקוק לתירוצים. העובדה ש"הערבים" סירבו להחלטת החלוקה לפני יותר משישים שנה נראית לו תירוץ טוב
ובכן ראשית, עברו מאז שישים שנה, כל אלה שסירבו אז כבר מתים, והיום חיים כאן בני אדם אחרים. אבל ימיני, שמתנגד לביסוס ההסדר על "צדק", לא נאה מקיים. הוא דורש, איך לא, צדק: אם סבכם וסבתכם סירבו אז להצעת החלוקה, אכלתם אותה. עכשיו אין הסדר
שנית, מי שסירב היו מנהיגים ערבים שאיש לא בחר, ולא צודק שבניהם ובני בניהם ואנחנו ובנינו ובני בנינו נסבול מההחלטה השגויה הזאת
תירוץ אחר שימיני אוהב להשתמש בו, הוא ש"כך עשו כולם". אנחנו הפגזנו אזרחים בלי הבחנה? גירשנו? אנסנו? לא מכחיש. אני רק טוען, שכולם עשו כך, ולכן זה נסלח. ובכן, זה לא נסלח, לא צודק וראוי לתקן ולפצות על כך. המחקר ההיסטורי, כולל של שמאלני לשעבר כמו בני מוריס, מוכיח שלישראל היה חלק גדול בהיווצרותה של בעיית הפליטים. יש הרבה מומחים גדולים יותר מימיני שטוענים, שבעיקר הפלסטינים מעוניינים בהצהרה, בהודאה באחראיות, וכמובן בפיצויים, אבל לא במימוש בפועל של זכות השיבה. אבל את ימיני זה לא מעניין. הוא, הליברל הגדול, שמעוניין בשיבה אל שולחן הדיונים בלי תנאים מוקדמים - מציב תנאי מוקדם: על זכות השיבה אפילו לא מדברים. טוב, אז לא מדברים, רק נלחמים. לחברה מילטאריסטית כמו ישראל זה בוודאי יותר קל
ימיני מבסס חלק מטיעוניו על ראיית האיסלאם כמייצג של תרבות נחותה מבחינה מוסרית. בעיניו, האכזריות והאלימות הם מאפיינים של האיסלאם. זוהי בעיני השקפה גזענית, גם אם היא עטופה בים של הצדקות כביכול ונתונים היסטוריים. כפי שאמרתי פעמים רבות, זה לא האיסלאם אלא הסיטואציה הפוליטית. הוכחה חדשה לכך קיבלתי בסדרת מאמרים שעשה איתי אנגל על רואנדה, אם זה מעניין אתכם אז נדבר עליהם בדיון הבא. בעיני זה מדהים ומרתק
דעתו הנוכחית על הסכסוך מנומקת ודעתנית. הסגנון שלו הוא קנאי ומתלהם בדיוק כמו אלה שאותם הוא מבקר, אבל לזה אנחנו רגילים, גם אני כזה, רק בלי הכישרון שלו
דעותיו הנוכחיות מבוססות על חצאי אמיתות, אי דיוקים, מידה מסויימת של גזענות, וגם סתם נימוקים הגיוניים שאני לא מקבל, אבל יש בהם הגיון
נתחיל
ימיני טוען, שמדינת ישראל מעוניינת בהסדר, ואילו הערבים מעוניינים רק בצדק
לדעתי זה שקר. מדינת ישראל היא אוסף של הרבה פרטים, שרובם באמת מעוניינים בהסדר, ומוכנים לשלם את מחירו. אבל הם מונהגים תמיד על ידי ממשלות שלא מעוניינות בשום דבר חוץ מאשר המשך המצב הקיים, ואם חייבים - לשנות אותו רק במידה הנדרשת כדי להישאר בשלטון
כל השינויים שחלו בעמדותיו של השלטון בישראל, בעשרות שנים האחרונות - נכפו על הממשלה על ידי המציאות, המלחמות, המעצמות, לחץ ציבורי או מעשים של קבוצות לחץ, בעיקר המתנחלים. שום יוזמה לשינוי לא התחילה מהממשלה. אני מנסה להיזכר כמה זמן זה כבר כך - ולא מצליח להיזכר בפעם האחרונה שממשלה כלשהי בישראל יזמה מהלך שיצר שינוי. בואו נלך אחורה - ההכרה בצורך במדינה פלסטינית, תכנית מופז, ההתנתקות, תהליך קמפ דייויד, אוסלו, ועידת מדריד, ביטול איסור המפגשים עם אש"ף, ועוד ועוד
הלוואי שהערבים היו מקבלים צדק. אם היה צדק, הם כבר היו מקבלים מדינה שאפשר לחיות בה, ולא אוסף של טלאי קרקע
הצדק של הערבים לא מבוסס על יותר שקרים מאשר הצדק שלנו. לא משנה אם היו כאן ערבים או פלסטינים או פלישתים במשך 1000 שנה או 100 שנה או רק כמה ימים לפני שהציונים הגיעו. מי שגר כאן לפנינו, אין לנו שום זכות לגרש אותו
ימיני באמת רוצה להחזיר את השטחים, אבל טוען שאין לו למי. לדעתי, מתוך פחד בלתי מוסבר מהפלסטינים, הוא מעדיף להשאיר את המצב הקיים, ולשם כך הוא זקוק לתירוצים. העובדה ש"הערבים" סירבו להחלטת החלוקה לפני יותר משישים שנה נראית לו תירוץ טוב
ובכן ראשית, עברו מאז שישים שנה, כל אלה שסירבו אז כבר מתים, והיום חיים כאן בני אדם אחרים. אבל ימיני, שמתנגד לביסוס ההסדר על "צדק", לא נאה מקיים. הוא דורש, איך לא, צדק: אם סבכם וסבתכם סירבו אז להצעת החלוקה, אכלתם אותה. עכשיו אין הסדר
שנית, מי שסירב היו מנהיגים ערבים שאיש לא בחר, ולא צודק שבניהם ובני בניהם ואנחנו ובנינו ובני בנינו נסבול מההחלטה השגויה הזאת
תירוץ אחר שימיני אוהב להשתמש בו, הוא ש"כך עשו כולם". אנחנו הפגזנו אזרחים בלי הבחנה? גירשנו? אנסנו? לא מכחיש. אני רק טוען, שכולם עשו כך, ולכן זה נסלח. ובכן, זה לא נסלח, לא צודק וראוי לתקן ולפצות על כך. המחקר ההיסטורי, כולל של שמאלני לשעבר כמו בני מוריס, מוכיח שלישראל היה חלק גדול בהיווצרותה של בעיית הפליטים. יש הרבה מומחים גדולים יותר מימיני שטוענים, שבעיקר הפלסטינים מעוניינים בהצהרה, בהודאה באחראיות, וכמובן בפיצויים, אבל לא במימוש בפועל של זכות השיבה. אבל את ימיני זה לא מעניין. הוא, הליברל הגדול, שמעוניין בשיבה אל שולחן הדיונים בלי תנאים מוקדמים - מציב תנאי מוקדם: על זכות השיבה אפילו לא מדברים. טוב, אז לא מדברים, רק נלחמים. לחברה מילטאריסטית כמו ישראל זה בוודאי יותר קל
ימיני מבסס חלק מטיעוניו על ראיית האיסלאם כמייצג של תרבות נחותה מבחינה מוסרית. בעיניו, האכזריות והאלימות הם מאפיינים של האיסלאם. זוהי בעיני השקפה גזענית, גם אם היא עטופה בים של הצדקות כביכול ונתונים היסטוריים. כפי שאמרתי פעמים רבות, זה לא האיסלאם אלא הסיטואציה הפוליטית. הוכחה חדשה לכך קיבלתי בסדרת מאמרים שעשה איתי אנגל על רואנדה, אם זה מעניין אתכם אז נדבר עליהם בדיון הבא. בעיני זה מדהים ומרתק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3809832,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3809920,00.html
ואחרון, ההשוואה בין הפליטים היהודים לערבים
הדומה בין שני המקרים הוא ששניהם גורשו ושרכושם הוחרם. לכן ראוי לדרוש פיצוי בשני המקרים
אם סך הרכוש היהודי גדול יותר, אז שהיהודים יקבלו פיצוי גדול יותר, אין לי בעיה. זה רק כסף, והכסף יימצא אם זה מה שיפתור את הסכסוך. אבל אני חושד, שגם כאן ימיני לא ממש מעוניין בפתרון. נשמע מדבריו, שהוא מקווה שהדרישה לפיצוי גדול יותר תכשיל את העיסקה
מה שלגמרי לא דומה הוא, שהערבים גורשו ממה שהם רואים כביתם, ואילו רוב היהודים לא רצו להישאר בארצות ערב, ולא רוצים לחזור לשם. ולכן אני לא בטוח, שבהשוואה בין האובדן ייצא, שהיהודים איבדו יותר. אבל שוב, זה עניין למשא ומתן
לסיכום, ימיני הוא בעצם מצביע "מרצ" הקלאסי. הוא מעוניין לסיים את הכיבוש, ולהחזיר את כל השטחים, מהסיבה הלא נכונה. פשוט נמאס לו לראות ערבים, הוא רוצה אותם שם ואותנו כאן. לא מעניין אותו לפתור את הסכסוך בגלל חוסר הצדק שבו, אלא בגלל שהסכסוך לא נעים לו ולא טוב לעסקים. לא מעניין אותו לראות את התמונה מהצד השני, לא מעניין אותו להשתלב במרחב הים תיכוני - למרות שהוא בעצמו מזרחי! זה פרט מעניין ולא מובן
כל עוד הרוב בישראל ימשיך לחשוב כך, והרוב לדעתי חושב כמו מר"צ למרות שהוא מצביע ל"ימין", אם להיות בעד מדינה פלסטינית זה היום ימין - כל עוד הרוב ימשיך לחשוב שרק אנחנו צודקים ורק אנחנו הקורבנות, הסכסוך הזה לא יסתיים. אבל רק להזכיר לכם, יש זמנים שבהם גם אנחנו סובלים ממנו. עכשיו יש פסק זמן, שאותו הממשלה שלנו מנצלת כהרגלה כדי לבזבז את הזמן. אבל אין סטטוס קוו באזורנו - ויגיע זמן שבו שוב אנחנו נובל במקום להוביל
No comments:
Post a Comment