מתיישבת ליד הפסנתר, נישאת על-גבי הנוסטלגיה
כל-כך הרבה זמן חלף מאז ישבתי כך
ראייתי כבר אינה כפי שהייתה וקשה לי המעבר התכוף בין המקשים לדף התווים
בכל זאת, אני מעיזה עם אחת היצירות האהובות עלי- החלק האחרון של " סונטה אור הירח". אצבעותי שהפכו גסות בגלל חוסר אימונן מודות לקצב האיטי והשלֶו. משתדלת שעומק ההבעה לא יאבד מפאת התווים השגויים שלי
משקיעה עצמי במזג הדרמתי של היצירה ואיני יכולה שלא ישטוף אותי הזכרון של אותה נערה מימים עברו. גורלה המר נוגע מאוד בפסנתר זה, כה אצילי ועתיק
אני מפליגה אל יום הולדתי השביעי. ימים מועטים לפניו התחלתי בלימודי הפסנתר אצל מורה שגרה בשכונתנו. באותה עת עסק החייטות של אבי שכן מול מלון " בואנוס איירס". במלון השתכנו האורחים שהגיעו מעיר-הבירה והם בקשו לתפור לעצמם חליפות מצמר אנגלי או צמר מקומי. אבי במומחיותו הצליח עם האריגים המשובחים האלה לתפור את החליפות הטובות ביותר שנראו בעיר Corientes
בבית הקפה של המלון בו ביקר אבי לעתים קרובות, הוא נהג לשתות כוסית עם אותם אורחים מעיר הבירה. שם הוא התוודע למלצר חוליאן . כך נודע לו שיש לו בת 17 יפיפייה, שלעתים באה לבקרו. כמנהג בנות-העיר היא נהגה בשעות בין-הערביים החמים של הקיץ לערוך טיול בעיר, לבושה בלבוש קל ומפיצה סביבה ריחות סבון, עדות למקלחת משיבת-הנפש שנטלה זה-עתה
שמה היה אנה מריה. היא למדה פסנתר ולאביה היה חלום – לקנות לה פסנתר. כדי לממש את החלום הוא חסך פרוטה לפרוטה מהתשרים שקיבל. לבסוף הוא השיג מטרתו ורכש לבתו פסנתר גרמני יפה
לנערה היה חתן בעל אופי אלים שקנא לה כל הזמן. אנה מריה עייפה מהתנהגותו האלימה והחליטה לסיים יחסיה עמו והודיעה לו על כך. הוא התחנן לפניה להמשיך בקשר, אך הנערה עמדה בסירובה
באותה שבת, לאחר השיחה ביניהם, יצאה אנה מריה עם חברותיה למסיבת ריקודים. בדלת היציאה של האולם, המתין לה החתן הדחוי. לא ברור באיזו תואנה ביקש ממנה להתרחק מחברותיה. לוותה אותו עד פינת הרחוב ובעת שפנו ונכנסו לבין הצללים שבשולי המדרכה, הצליחה להבחין בדבר-מה שנצץ בחשכה. באותה שנייה, לפני שהצליחה להגיב, הרגישה את חודה הקפוא של סכין הננעץ בעמקי צווארה. היא נפלה בכבדות על המדרכה, גוססת כשהיא מתבוססת בדמה
קשה מנשוא הייתה אומללותו של המלצר חוליאן. אבי ניסה לנחמו, אך זה הצליח בין יבבותיו רק לבקש מאבי שיעזור לו להפטר מהפסנתר, אותו פסנתר אשר רכש בהקרבה כה גדולה, כשהוא רוקם חלומות לבתו. הוא לא יכול היה לראותו ניצב מיותם בביתו, בלא דמותה של אנה מריה הרוכנת עליו
אבי היה באותה עת מכור, כמו רבים בעיר, למשחקי הרולטה - ששוכנה אז במלון "בואנוס איירס ". היה זה בסוף שנות השלושים וקוריינטס הפכה אז לעיירה גדולה. מעטים היו התיירים שפקדו אותה ומי ששיחקו בקזינו ואיבדו בו את כל רכושם היו תושבי העיר עצמם
באחד הלילות שקדמו ליום הולדתי התמזל מזלו של אבא בקזינו והוא זכה בסכום נכבד. מיד הוא תר אחר חוליאן וביקש לקנות ממנו את הפסנתר. המלצר חיבקו באומרו : דון מויסס , כמה אני שמח שאתה זה שקונה את הפסנתר. אני רק רוצה להשאיר אצלי את השרפרף, לזכרון
מאז, במשך מעל לששים שנה, מלווה אותי הפסנתר בכל אשר אלך
כעת, נרגשת מצלילי ה"סונטה אור הירח ", אוחז בי אי-שקט בחושבי שבמשך כל השנים האלה, שעשוע ופשע קיימו קשר אינטימי עם הפסנתר ועם הצלילים שאני מעלה ממנו
כל-כך הרבה זמן חלף מאז ישבתי כך
ראייתי כבר אינה כפי שהייתה וקשה לי המעבר התכוף בין המקשים לדף התווים
בכל זאת, אני מעיזה עם אחת היצירות האהובות עלי- החלק האחרון של " סונטה אור הירח". אצבעותי שהפכו גסות בגלל חוסר אימונן מודות לקצב האיטי והשלֶו. משתדלת שעומק ההבעה לא יאבד מפאת התווים השגויים שלי
משקיעה עצמי במזג הדרמתי של היצירה ואיני יכולה שלא ישטוף אותי הזכרון של אותה נערה מימים עברו. גורלה המר נוגע מאוד בפסנתר זה, כה אצילי ועתיק
אני מפליגה אל יום הולדתי השביעי. ימים מועטים לפניו התחלתי בלימודי הפסנתר אצל מורה שגרה בשכונתנו. באותה עת עסק החייטות של אבי שכן מול מלון " בואנוס איירס". במלון השתכנו האורחים שהגיעו מעיר-הבירה והם בקשו לתפור לעצמם חליפות מצמר אנגלי או צמר מקומי. אבי במומחיותו הצליח עם האריגים המשובחים האלה לתפור את החליפות הטובות ביותר שנראו בעיר Corientes
בבית הקפה של המלון בו ביקר אבי לעתים קרובות, הוא נהג לשתות כוסית עם אותם אורחים מעיר הבירה. שם הוא התוודע למלצר חוליאן . כך נודע לו שיש לו בת 17 יפיפייה, שלעתים באה לבקרו. כמנהג בנות-העיר היא נהגה בשעות בין-הערביים החמים של הקיץ לערוך טיול בעיר, לבושה בלבוש קל ומפיצה סביבה ריחות סבון, עדות למקלחת משיבת-הנפש שנטלה זה-עתה
שמה היה אנה מריה. היא למדה פסנתר ולאביה היה חלום – לקנות לה פסנתר. כדי לממש את החלום הוא חסך פרוטה לפרוטה מהתשרים שקיבל. לבסוף הוא השיג מטרתו ורכש לבתו פסנתר גרמני יפה
לנערה היה חתן בעל אופי אלים שקנא לה כל הזמן. אנה מריה עייפה מהתנהגותו האלימה והחליטה לסיים יחסיה עמו והודיעה לו על כך. הוא התחנן לפניה להמשיך בקשר, אך הנערה עמדה בסירובה
באותה שבת, לאחר השיחה ביניהם, יצאה אנה מריה עם חברותיה למסיבת ריקודים. בדלת היציאה של האולם, המתין לה החתן הדחוי. לא ברור באיזו תואנה ביקש ממנה להתרחק מחברותיה. לוותה אותו עד פינת הרחוב ובעת שפנו ונכנסו לבין הצללים שבשולי המדרכה, הצליחה להבחין בדבר-מה שנצץ בחשכה. באותה שנייה, לפני שהצליחה להגיב, הרגישה את חודה הקפוא של סכין הננעץ בעמקי צווארה. היא נפלה בכבדות על המדרכה, גוססת כשהיא מתבוססת בדמה
קשה מנשוא הייתה אומללותו של המלצר חוליאן. אבי ניסה לנחמו, אך זה הצליח בין יבבותיו רק לבקש מאבי שיעזור לו להפטר מהפסנתר, אותו פסנתר אשר רכש בהקרבה כה גדולה, כשהוא רוקם חלומות לבתו. הוא לא יכול היה לראותו ניצב מיותם בביתו, בלא דמותה של אנה מריה הרוכנת עליו
אבי היה באותה עת מכור, כמו רבים בעיר, למשחקי הרולטה - ששוכנה אז במלון "בואנוס איירס ". היה זה בסוף שנות השלושים וקוריינטס הפכה אז לעיירה גדולה. מעטים היו התיירים שפקדו אותה ומי ששיחקו בקזינו ואיבדו בו את כל רכושם היו תושבי העיר עצמם
באחד הלילות שקדמו ליום הולדתי התמזל מזלו של אבא בקזינו והוא זכה בסכום נכבד. מיד הוא תר אחר חוליאן וביקש לקנות ממנו את הפסנתר. המלצר חיבקו באומרו : דון מויסס , כמה אני שמח שאתה זה שקונה את הפסנתר. אני רק רוצה להשאיר אצלי את השרפרף, לזכרון
מאז, במשך מעל לששים שנה, מלווה אותי הפסנתר בכל אשר אלך
כעת, נרגשת מצלילי ה"סונטה אור הירח ", אוחז בי אי-שקט בחושבי שבמשך כל השנים האלה, שעשוע ופשע קיימו קשר אינטימי עם הפסנתר ועם הצלילים שאני מעלה ממנו
No comments:
Post a Comment