אני מעריך את בן-דרור ימיני מאז שקראתי את ספרו הקטן "אגרוף פוליטי". מאז נעקרו הרבה זיתים בגדה המערבית הכבושה, ימיני שינה את טעמו וזאת זכותו. אבל בנוסף לדעתו שהשתנתה, ואולי בלי שום קשר ואולי עם, כיום הטיעונים שלו אינם כשהיו. הוא מערבב טיעונים לגופו של עניין עם טיעונים לגופו של אדם, ונוטה להצדיק את הכיבוש הציוני, שלו הוא מתנגד, באמצעות כיבושים ומעשי עוול ופשע שביצעו ומבצעים הגויים
ידידי יאיר שלח לי את המאמר הבא
:ואמר על כך
נשמע מאוד מעניין. אולי באמת מתבשל משהו ואולי באמת נצליח לחשוף את האמת הפלשתינית במערומיה, למרות שאני לא אופטימי.
אבנר יקירי, רק להבהיר, אני מעדיף שהפלשתינים יקבלו את ההסכם, מאשר לחשוף את השקר שלהם; אבל אני לא באמת רואה שזה קורה. אני עדיין, באופן מפתיע רואה יותר את ביבי מתגמש מאשר את המנהיגות הפלשתינית.
שבת שלום
ברוך:
לדעתי יש כל כך הרבה דיס-אינפורמציה והדלפות מכוונות סביב תהליך השלום הזה, כך שלא ניתן להבין את התמונה האמיתית מכלי התקשורת בלבד. ואם הייתי צריך לחוות דעה, אזי אני מעדיף כבר לנחש את המספרים בלוטו...
בלי שום קשר לידיעות השונות, אני מאמין שאבו-מאזן לא יכול, וגם לא רוצה לקבל הסכם שלום עם ישראל, מהטעמים הבאים:
- ישראל לעולם לא תסכים לממש את "זכות השיבה" כפי שהפלסטינים מגדירים אותה – דהיינו חזרה ליפו וחיפה. זה אומר שכל "הסכם" יותיר מליוני פליטים מחוץ למסגרתו. גם אם ישראל תסכים ל"שיבה" בלתי מוגבלת של פליטים מארצות ערב לגדה המערבית, הדבר ייאלץ את ה"מדינה פלסטינית" המקרטעת לקלוט מליוני פליטים – דבר שהיא אינה רוצה/מוכנה לעשות.
- החמאס, שנהנה מפופולריות גבוהה יחסית בקרב הציבור הפלסטיני, לא יסכים ל"קץ הסכסוך". הסכמה כזו פירושה הכרה בקיומה של ישראל כמדינה יהודית על חלק משטחי פלסטין, וזה נוגד את עצם מהותו של החמאס. אבו מאזן לא יכול להפוך ל"בוגד" על פי הגדרת החמאס, שכן זה יעלה לו בשלטון במקרה הטוב, ובחייו במקרה הרע. המצרים מתחילים ללחשש על "הפלת החמאס" והחזרת השלטון ברצוע לרשות הפלסטינית. אבל צעד כזה לא יכול לקרות לפני שהצבא המצרי גומר את המלאכה של מיגור האחים המוסלמים במצרים, והיום הזה עוד רחוק...
- אני מאמין שסוגיית ירושלים, מסובכת ככל שהינה, היא סוגיה "פתירה". במיוחד אם ישראל תסכים להתפשר בנושא, והיא הסכימה כבר בעבר. גם נושא ההתנחלויות ו"חילופי השטחים" הוא פתיר, לפחות על פי מתווים קודמים.
- בקיצור – אני חושב ש"קץ הסכסוך" וסוגיית הפליטים שמחוץ לגדה/רצועה הם אבני נגף שימנעו (ומנעו) הסכמה.
- מה שנשאר הוא רק לראות מה ייצא "הילד הרע" מכל התהליך הזה. לצערי, הפלסטינים הסכילו ל"תמרן" את דעת הקהל בעבר, וגם יצליחו כנראה לעשות זאת הפעם.
- מכיוון שנבחרי הציבור (חכי"ם, שרים) הם בעלי אג'נדה פוליטית פנימית שחשיבות עולה על מה שדעת הקהל העולמית תחשוב, היו ותמשכנה להיות מספיק התבטאויות בפרהסיה שיוכלו לשמש את הפלסטינאים בקמפיין של השחרת שמה של ישראל כסרבנית המו"מ. בקיצור – מה שהיה הוא מה שיהיה...
יאיר:
ברוך, כתבת יפה ומנומק.
אני בהחלט מסכים לניתוח שלך ובעיקר למסקנה שלו, לא משנים הפרטים ומי מוכן למה,לא יהיה הסכם ובסוף יאשימו אותנו כי הפלשתינים מצליחים הרבה יותר מאתנו בדעת הקהל.ראית בחדשות השבת בערוץ 2 כתבה על החרם המתפתח נגד ישראל והתמלאתי פחד. אניבהחלט רואה את זה באופק ולא יודע מה הפתרון כי כשזה יתחיל לצבור תאוצה אי אפשר יהיהלעצור את זה.ההתנחלויות והחומה ימשיכו לככב בכל קמפיין נגד ישראל ואין מה לעשות נגד זה.יאללה חזרה לפוטבול (חצי הגמר בין סיאטל לסן-פרנסיסקו)
אני:
מדוע פחד? אני התמלאתי תקווה
רוב הזמן אני בייאוש מהתחזיות שלי לעתיד. את התכנית שמעתי רק ברקע, אבל שמעתי מספיק כדי להבין על מה מדובר, ואני יודע שלא תסלחו לי על זה אז אני לא טורח לבקש את סליחתכם, אבל אותי זה מילא בקצת תקווה. החרם הזה מוצדק לחלוטין בעיני, ואני מקווה שהוא יצליחצר לי מאד על אזרחים טובים שלא שותפים למדיניות של ממשלתם, שנדפקים מהחרם שלא באשמתםאבל אלף, זה מחיר קטן יחסית לשלם בהשוואה למחיר שמשלמים הקורבנות האמיתיים של הכיבוש. זה דומה למחיר שמשלם כל גבר תמים שמבלה לילה או מספר לילות במעצר באבו כביר, רק בגלל שאשתו החליטה להתנקם בו ללא הצדקה, והתלוננה עליו שהוא אלים. זה קורה היום, ואני רואה בזה מחיר שמשלמים גברים היום על מאות שנים של התעללות, וזה מחיר פעוט לדעתיבית, גם מי שחי לו בשלווה בתל אביב וחושב שאם הוא נגד הכיבוש אז הוא יכול לחיות במנותק ממנו, כמוני למשל - אם הוא לא פעיל באופן אקטיבי נגד הכיבוש, הוא שותף בפסיביות שלו ולכן אינו יכול להתלונן על כך שהוא נפגע מהחרם על לא עוול בכפוכפי שאמר אלי ויזל, שמבין משהו ברוע אנושי: ההפך מהטוב אינו הרוע, אלא האדישות. ואיינשטיין אמר: העולם לא יושמד מאלה העושים רע, הוא יושמד מאלה המסתכלים מהצד ולא עושים דבר.יאיר, אם אתה רוצה עכשיו לארגן את העברת הספרים שקניתי בשבילך, דרך גורם שלישי, אני אבין ולא אכעס
יאיר:
אבנר יקירי,
אתה חושב שההסכם יביא לפתרון ואני לא, בדיוק בגלל הסיבות שברוך ציין. בדיוק כמו שהיציאה מעזה רק החריפה את המצב הביטחוני שלנו, ובאופן אבסורדי גם את המדיני. גם כאן הפלשתינים יסרבו לכל פתרון מלבד קווי 1838, ואנחנו נצא הסרבנים.
שמור על הספרים בינתיים, צריך יותר מזה כדי לנתק את הקשר.
נ.ב. עצוב ביותר, שמעת שסידי נפטר?
אני:
אני חולק על הניתוח של ברוך, על אף שהוא מבריק
בעיניי ההתנחלויות הן הבעיה הגדולה, לא זכות השיבה וגם לא ההכרה במדינה היהודית
כך שבעצם המסקנה שלי דומה, אכן לא יהיה הסכם בקרוב אבל לא בגלל הפלסטינים
אפילו שרון אילו היה חי לא היה מצליח לפנות את עיקר ההתנחלויות. הימין קצת בלחץ בגלל הכאילו משא ומתן, אבל אין לו סיבה להילחץ. בינתיים הוא עושה עבודה יפה מאד בלמנוע כל הסכם
הייתי בלוויה של סידי היום, זה היה די מפגש מחזור של נשיונל
שתי לוויות ביום אחד. גם דוד אהוב של מזי נפטר.
No comments:
Post a Comment