משחק השבוע: דרשוביץ נגד פינקלשטיין

http://video.google.com/videoplay?docid=247803848714490692&hl=en&emb=1#

יוצא מהכלל
הלוואי שאפשר היה לקיים דיון כזה בישראל

קראתי את ספרו של דרשוביץ, ושמעתי על פינקלשטיין
לפי מה שידעתי, השניים שונאים זה את זה בנפש, עד כדי כך שדרשוביץ פעל, באופן לא אקדמי ומאד לא ליברלי, לפיטוריו של פינקלשטיין מאוניברסיטת דה-פול. כמו כן פינקלשטיין סורב להיכנס לישראל, בניגוד לחוק השבות, ומבלי שעבר כל עבירה
הוא נפגש בלבנון עם אנשי חיזבאללה, אבל הוא לא יודע שום סודות אז אין כאן עבירה על שום חוק

מדהים היה לראות איך שניים אלה יכולים להתדיין באולפן אחד באופן יהודי כל כך, מתוך מחלוקת אך ללא התשוקה לחנוק, המאפיין את הדיונים בטלויזיה בישראל. ברור שאין שם אהבה אבל הורגש מין סוג של הערכה הדדית, שהוא ערך יהודי נושן שאבד לנו בלהט הכיבוש

באשר לדעתי, אני מעריך את דעותיו של דרשוביץ כאותנטיות והגונות. הוא באמת שמאלני שנחלץ להגן על ישראל (למעשה, על ממשלת ישראל) בגלל מה שבעיניו הוא ביקורת בלתי הוגנת
למרות זאת, ולמרות שפינקלשטיין הוא המעצבן מבין השניים, אני נוטה יותר אליו מאשר לפרופסור מהרווארד
מעבר לויכוח הקטנוני אם דרשוביץ ביטא נכון את שמו של המנסח השני של החלטה 242, יש לדרשוביץ שגיאה בסיסית בתפיסת הסכסוך
והיא התבטאה בצטטו את קביעתה המושמצת של גולדה מאיר על הערבים שמכריחים אותנו להרוג אותם; בהבחנה השגויה שהוא עושה בין הרג מכוון של אזרחים להרג לא מכוון; בקביעתו שאזרחים פלסטיניים יכולים להיות תומכי טרור, בשעה שאזרחים יהודיים תמימים אינם כאלה; אפילו בקביעתו שהעיתונים מעריב וידיעות הם מבקרים חריפים של השלטון בישראל - קביעה מופרכת

בכל מקרה, הישארו בארה"ב, מקום שלפחות מאפשר דיונים פוליטיים עיניניים