היסטריה בימי כולירה

ידידי הטוב מהצבא עופר, פרופסור לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, כתב לי בתגובה:

היי אבנר,

אין לי מנוי להארץ, אבל את הטבלה הזו אני מכיר היטב.

היא פורסמה לפני כשבוע בניו יורק טיימס.

זו למעשה ההצדקה היחידה שמצאתי עד היום לחלק מהאמצעים שננקטו כנגד הקורונה- להאיט קצת את קצב ההתפשטות כדי לאפשר למערכת הבריאות להתמודד.

באופן כללי אני חושב שההיסטריה סביב הווירוס הזה היא מוגזמת וחסרת פרופורציה.

כן, זה ווירוס מאוד מדבק, והוא בהחלט מסוכן באוכלוסיות מסויימות, אבל זה לא שונה מהרבה שנים בהן אנחנו מתמודדים עם ווירוסים נשימתיים.

המספר המרכזי שעליו מתבססת ההיסטריה הוא אחוזי התמותה הגבוהים לכאורה אלא שאף אחד לא באמת יודע מהם אחוזי התמותה כיון שאף אחד לא בודק אנשים בלי סימפטומים, או כאלה שיש להם סימפטומים מינימליים.

אני מניח שאם היו עושים זאת, היינו מתקרבים לאחוזי תמותה בשנים "רעות" של שפעת שמתרחשים אחת לכמה שנים ואף אחד לא עוצר את העולם בגללן.

הגישה שלי היא כמובן לא פופולרית וממילא איש אינו מעוניין בדעתי כך שזה לא משנה.

האמת שמעבר לדיון האפידמיולוגי רפואי יש פה נושא פילוסופי מרתק לגבי התנהגות המין האנושי במצבי משבר.

אנחנו מסתבר לא מתוחכמים במיוחד ומאוד נתונים למניפולציות.

חברה מאוד טובה שלי מהעבודה טוענת שחלק מההיסטריה הזו נובעת מכך שהרבה ממשלות בעולם מנוהלות על ידי מפלגות שמרניות שמבססות חלק נכבד מהפילוסופיה השלטונית שלהן על פחד.

לטענתה מפלגות כאלה משפרות את מצבן כשהן מעודדות פניקה כזו.

חומר למחשבה.

בינתיים תהיה בריא ותמשיך לטייל.

עופר

בינתיים, הידיעות מאיטליה ומאנגליה - די סותרות את מה שידידי פרופ' עופר חושב.

אם הנגיף הזה דומה לנגיף אלים של שפעת (שמתפרץ פעם בכ-5 שנים, ולא עוצרים את העולם בגללו) - אז איך הוא מסביר את התמותה הגדולה באיטליה, ואת הדו"חות הקשים שצופים עשרות אלפי מתים.

אני צריך לברר את זה איתו.

עופר,

מעניינת אותי מאד דעתך:

אם כטענתך (ואני נוטה להסכים), יש התייחסות היסטרית ומוגזמת לנגיף הזה - אז מדוע בתי החולים באיטליה במצב של קריסה? מדוע כ-30% מהמאושפזים שם זקוקים לטיפול נמרץ? ומדוע נגמרו להם מכונות ההנשמה?

אילו הייתה שם מדיניות אחרת, דומה לזו שנוקטים בתגובה לשפעת אלימה - אז לא היו מגיעים למצב של קריסה, בהינתן שיעורי התחלואה (לא ההדבקה - אלא התחלואה בפועל) מהקורונה?

מה קורה באמת כשיש שפעת אלימה - יש מספיק ציוד כדי לטפל בכל החולים החמורים?

שאלות שמטרידות אותי.

סוףסוף התברר מדוע משרד המחלות הנחה להגביל התכנסות ל-10 אנשים

יהונתן ליס כתב ב"הארץ" ב-17 בדצמבר 2020: כחול לבן: נתניהו משבית את הכנסת כי אין לו רוב

בתגובה, כתבתי:
מיקי זוהר, כלבלבו הנאמן, הצהיר ש"בריאות הציבור מעל הכל", ולכן מוכרחים לחרוג מהנוהג המוצק שקיים מאז קום המדינה - שהייצוג בוועדה המסדרת (כמו בכל הוועדות) ישקף את גודל הסיעות והגושים. כדי להמשיך את הנוהג (שמשקף את הרצון המצרפי של הציבור), יש צורך ב-17 חברי ועדה. אבל אפשר לבטל את היתרון של גוש המרכז - אם יש רק 10 נציגים בועדה. מכאן נובעת ההנחיה של משרד המחלות (ולא, כפי שחשבנו, כדי לאפשר תפילה במניין).

"בריאות הציבור מעל הכל", ולכן אין שר בריאות כבר מספר שנים, אין מספיק בדיקות, מכשירי הנשמה, ציוד מיגון, מיטות אישפוז. אבל יש נצחון בבחירות לגוש ה-58 מול ה-62.

המאמר ב"הארץ":
משבר הקורונה ועימותים בין הגושים הפוליטיים הביאו לכך שלא הוקמו ועדות ואין הסדר לגבי אופן ההצבעה במליאה. לדברי גנץ, מדובר ב"מצב מסוכן שבו מנסים לבטל את הרשות המחוקקת ולהשאיר רק את הרשות המבצעת"

האולם הריק שמולו קיבלו חברי הכנסת ה-23 הזדמנות ראשונה לנאום נאום קצר במליאה, מהווה שיקוף מדויק למצבה הנוכחי של הרשות המחוקקת. חבריה הושבעו אומנם אתמול, אך המאבקים הפוליטיים ומשבר הקורונה הביאו לכך שהפרלמנט מושבת.

עד כה, ועדות הכנסת לא הוקמו - כולל גם ועדות שתפקודן הכרחי בעת הזו, כמו הוועדה לטיפול במשבר הקורונה, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים. עדיין לא נקבע הסדר שייאפשר לחברי הכנסת להצביע במליאה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וחילוקי דעות בין שני הגושים היריבים על הרכב הוועדה המסדרת, המנוע המרכזי להפעלת המשכן עד שתורכב קואליציה, מונעים את הקמתה.

בכחול לבן אומרים שראש הממשלה בנימין נתניהו, רתם את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לשתק את המליאה והוועדות, כדי לחסום שני מהלכים: בחירת יו"ר כנסת אחר שיחליף את אדלשטיין, וחקיקה שתמנע מנתניהו להרכיב את הממשלה הבאה. “כרגע המוסד היחיד שפועל במדינה הוא ממשלת מעבר בלתי נבחרת, עם ראש ממשלה שהפסיד בבחירות”, אמר ח"כ יאיר לפיד (כחול לבן).

לדבריו, "היות שאין לו רוב בכנסת, הוא סגר את הכנסת. היות שהיה צריך לעמוד למשפט, הוא סגר את בית המשפט". יו"ר כחול לבן, בני גנץ, שוחח עם אדלשטיין ודחק בו לאפשר את התנהלותה התקינה של הכנסת. "זה מצב מסוכן שבו מנסים לבטל את הרשות המחוקקת ולהשאיר רק את הרשות המבצעת", הזהיר גנץ קודם לכן והוסיף, "הליכוד, בשליחות נתניהו ואדלשטיין, מנסים בכל מחיר למנוע את עבודת הכנסת". ח"כ משה יעלון תקף גם הוא בחריפות את נתניהו. "למי שעדיין לא קולט, זו הפעם השלישית שנתניהו מנסה להגיע ל-61 מנדטים, כדי להימלט ממשפט ולשלוט כדיקטטור", אמר יעלון, "הוא שוב נכשל, אך אינו משלים עם תוצאות הבחירות. לכן, הוא משתמש בחוסר אחריות באיום הקורונה, מנטרל את בית המשפט ופוגע במכוון בפיקוח הפרלמנטרי הדמוקרטי של הכנסת".

העימות בין כחול לבן לליכוד בנוגע לוועדה המסדרת, הגיע לשיא היום בישיבה מתוחה שהתקיימה בלשכתו של אדלשטיין. ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן דרש בישיבה שהוועדה תכלול 17 נציגים על פי מפתח המפלגות שנבחרו לכנסת - כפי שהיה נהוג עד כה במשכן. אך בליכוד מתעקשים שכל הוועדות יכללו עשרה נציגים בלבד – מהלך שצפוי לעקר את היתרון היחסי של כחול לבן – בטענה שרק כך ניתן  יהיה לעמוד בהנחיות משרד הבריאות. "נשמח להקים ועדות של עד עשרה חברים בהתאם להנחיות משרד הבריאות", כתב ח"כ מיקי זוהר בטוויטר בתגובה לדברי לפיד, "בריאות הציבור היא מעל לכל, גם מעל לשנאה התהומית שלכם כלפי ראש הממשלה".

אלדשטיין דחה את הביקורת עליו והאשים את המפלגות השונות במשבר. לדבריו, הוא פועל לפתור אותו ושוקל גם אמצעים חריגים כדי לאפשר את הקמת הוועדות. "כולי תקווה שאנחנו נגיע להסכמות", אמר לחברי הכנסת, "אם לא יהיו הסכמות, עם כל הקושי ועם זה שזה לא קרה בתולדות הכנסת, אני אביא את הנושא להכרעת המליאה. אנחנו לא נישאר בלי ועדה מסדרת כי בלעדיה אי אפשר להקים לא את ועדת הכספים ולא את ועדת החוץ והביטחון הזמנית".

הליכוד הפך לארגון טרור

הפוסט שלהלן (אהלן) נשלח לעיתונות תחת כותרת מרוככת, מפחד האינקויזיציה:

האם הליכוד הוא ארגון טרור?

בניסוח הכותרת הפרובוקטיבית שלעיל, אין בכוונתי להצטרף למלחמות בוץ; אולי, ניסוח מתאים יותר היה "האם הפך הליכוד לאחרונה לארגון טרור?", מפני שעם כל אי-ההסכמה של הח"מ עם דרכו האידאולוגית של הליכוד (ליתר דיוק, כשהייתה שם אידאולוגיה) – הרי שהליכוד היה פעם תנועה פוליטית שפויה ומכובדת, וממש לא ארגון פשע.

הכותרת באה בתגובה ל"טענה" שחוזרת על עצמה לאחרונה (כמיטב הרטוריקה הביביסטית, עד שהיא הופכת לאמת בלתי-מוכחשת): הרשימה הערבית המשותפת היא מפלגה של תומכי-טרור.

מעבר להדרה הגזענית, שמבטא גוש הרפש המילולי הזה: שרשימה פוליטית מגוונת, שמייצגת חמישית מאזרחי המדינה, מתויגת כ"תומכת טרור" – הבה נבחן בפירוט את מרכיביה של הרשימה. תנועת חד"ש קידמה מאז ומעולם תפיסה שוויונית בין יהודים לערבים (תפיסה שהובילה למשל לעימות עם בל"ד, סביב הסיסמה "בעזה ובשדרות ילדים רוצים לחיות"). מאז 2015 עומד בראשה איימן עודה, שזוכה לאהדה בקרב ציבור יהודי רחב. אכן, אמיר מח'ול, אחיו של אחד מחבריה לשעבר, הורשע בריגול; ואחדים מחבריה הזוטרים הביעו בעבר עמדות שניתן לפרשן כתמיכה במשטרו של הנשיא אסד. אך הקישור בין אלה לבין תמיכה בטרור שגוי מיסודו, ומשרת רק גורמים המעוניינים להוקיע ולהדיר את נציגי המגזר הערבי, ממילא.

תע"ל מונהגת בידי אחמד טיבי, שהואשם בעבר ששיבח את ה"שאהידים" שנהרגו תוך התנגדות לכיבוש, וכן ששיבח את מנהיגותם של מרואן ברגותי (שרבים מבכירי מערכת הביטחון רואים בו מנהיג לגיטימי ורב-השפעה בכיוון של פתרון הסכסוך) ושל ואזיר אל-חליל (אבו-ג'יהאד, שגם בעניינו הועלו תהיות, אם ישראל לא חיסלה במו ידיה פרטנר רציני לפיוס). אכן, האדונים האלה הפעילו מחבלים בפעולות שיכולות להיחשב כטרור; אך בכך הם אינם שונים מכמה ממנהיגי ה"קוממיות" היהודים ב-1948, שהפכו לפוליטיקאים בכירים בהנהגת המדינה.

רע"מ האיסלאמיסטית, שבה תומכים מרבית הבדואים בנגב – הכי קרוב שמפלגה זו הגיעה ל"טרור", היה כשח"כ איברהים צרצור שלל את הלגיטימיות של הציונות (ואח"כ הכחיש שאמר זאת).

נשארנו עם בל"ד – מפלגה המכנה עצמה "ברית לאומית", אך היא למעשה תנועה לאומנית, שתמכה בעבר במשטרו של אסד האב; חברים לשעבר בה הורשעו בעבירות בטחון, שאין דבר בינם לבין טרור או תמיכה בטרור; וח"כ אחר הורשע בהברחת טלפונים לאסירים ("הן טמנו בחזה פראבלום", זוכרים?). אולם גם מפלגה זו מיוצגת היום בכנסת ע"י חבורה של חנונים ממש: מטאנס שחאדה המתון, והנמסיס התורנית: היבא יזבק. האחרונה הואשמה בקריאה לפגיעה בחיילי צה"ל, ובדברי שבח למחבלת מ"פיגוע כביש החוף". נעזוב לרגע את הבעייתיות שבטיעון, שפגיעה של ארגון התנגדות לאומי בחיילי הצד הכובש – נחשב בישראל ל"טרור"; אולם, יזבק הבהירה, שהיא מתנגדת לכל סוג של אלימות – טענה שהתקבלה על דעתו של היועמ"ש. אילו הייתה במפלגות הימין מעט חכמה יהודית, הם היו יכולים לראות בהכחשה הזו שימוש ב"מיגו", אותו טיעון תלמודי רב-עוצמה, המשמש בתלמוד כראיה לאמינותו של הדובר, בכך שבחר בטיעון חלש ("אני נגד אלימות"), בשעה שהיה בידו טיעון חזק יותר (למשל: "כן, אני סבורה שבני עם כבוש רשאים לתקוף בנשק את חיילי הצד הכובש אותם – זו מלחמה לכל דבר").

יזבק הואשמה גם באמירת דברי שבח למחבל סמיר קונטאר, כשכינתה אותו "שאהיד". ובכן, שאהיד ("עד" בערבית) הוא מונח באסלאם המציין אדם שבמעשיו מעיד על אמונתו באללה (בדומה ל"חסיד" ביהדות, שפירושו מי שעושה מעל ומעבר לחובתו ההלכתית), ואין פירושו בהכרח מי שמת על קידוש האסלאם. גם מוסלמי "בלתי מעורב" שנהרג בשוגג, או אפילו כזה שרק מסגף את עצמו, יכול להיקרא שאהיד. יזבק יכולה לטעון, שהיא לא שיבחה את מעשי הרצח של קונטאר, אלא את מאבקו הצודק (לדעתה, וגם לדעת רבים בציבור היהודי), גם אם מעשיו אינם צודקים, נגד הכיבוש.

לעומת המפלגות הערביות, ראו מי מסתופף כיום תחת הדגל הכחול והפטריוטי של הליכוד: זוהר, אוחנה, ביטן, אמסלם, רגב – חבורה של מלחכי-פנכה אופורטוניסטים, מדקלמי-מסרים שקריים, שמטרתם אחת: הפחדה והרתעה של מצביעים (חוק המצלמות), של מתמודדים (איסוף מידע מביך על ליברמן ועל אחרים), עיתונאים (איומים של מיקי זוהר בתביעת-השתקה), אנשי הפרקליטות (על פי עדותו של מנדלבליט), ושל שופטים ("אני מצפה שיכחישו שהם שמאלנים").

כעת, להגדרתו של המונח "טרור". בפאנלים התקשורתיים, בכל פעם שמתקיים דיון בנושא הטרור, ה"מומחים" המידיים שמוזמנים לדיון הם בדרך כלל חוקרים באקדמיה, או אנשי ביטחון, הנחשבים ל"מומחים לטרור". למשל: ד"ר בועז גנור, שהוא אכן מומחה להיסטוריה של תנועות טרור, אבל ההגדרה של המונח, שבה הוא משתמש – שגויה. את ההגדרה המדויקת ביותר סיפק פרופ' יובל נח-הררי, במאמרו "טרור מהו?" – "אסטרטגיה צבאית, שבמרכזה הטלת פחד, ולא פגיעה פיסית... מפעיל הטרור מנסה לפגוע באויב על-ידי זריעת פחד, בלבול ומבוכה."  זוהי כמובן גם משמעותה המילולית של המילה טרור – פחד. כעת, מלבד העובדה שפעולות ההפחדה שעושים ראשי הליכוד כנגד יריביהם לא כוללות (בינתיים) פגיעה פיסית ואלימות – הנה מכל בחינה אחרת, מדובר בטרור פסיכולוגי, שמטרתו זהה למטרתם של הטרוריסטים: לאו דווקא נקם ופורקן ליצרים חייתיים – אלא מטרה רציונלית לגמרי, שהיא מטרתה של כל מלחמה: להוציא לאויב את החשק להילחם, ולהביאו לכניעה.

אין זה מקרה, אפוא, שכמה מעמודי התווך של הליכוד הישן, אינם יכולים עוד להימנות כיום עם חברי מפלגה, שנוקטת שיטות של טרור פסיכולוגי – ותחת זאת, הצביעו באופן גלוי למפלגות אחרות: דן מרידור, מרדכי ציפורי, בני בגין, מיכאל איתן, ויש להניח שגם הח"כ לשעבר רובי ריבלין.

אאם" אמר את דברו"

על פי ספירה של כ-90% מהקולות, נתניהו (ולא הליכוד) ניצח באופן די מרשים בבחירות הכלליות לכנסת העשרים ושלושה, עם 36 מושבים בכנסת, ו-58 מושבים ל"גוש".

זה אולי לא מספיק (נכון לרגע זה) כדי להקים ממשלה יציבה, שאולי תעביר "חוק צרפתי" או תשנה את חוקי החסינות; אבל זה כנראה מספיק כדי להקים ממשלה, וכדי לדחות את המשפט (במסגרת החוק הקיים) ב-5 שנים, כאשר הנאשם יכול לטעון למצבו המיוחד: כי הוא ראש הממשלה.

אז חברותי ורעי ב"מחנה השפוי": אי אפשר גם לחיות את "החיים הטובים", לשתות קפה-לאטה עם חלב ולנסוע ארבע פעמים בשנה לחו"ל, ולצפות שבית המשפט יעשה בשבילכם את המלאכה הפוליטית של סילוק המנוול מרחוב בלפור.

ואי אפשר לברוח מהמציאות אל תכניות הריאליטי ואל מדורי הרכילות, בתירוץ השחוק ש"בסוף יום העבודה אני חייבת קצת שטויות", ולהיות מופתעים, כשחוזרים אל המציאות והנה היא לא התשנתה מעצמה, רק כי כעסתם עליה.

בפרפראזה על ויצמן (חיים): אין מדינה ניתנת למחנה זה או אחר על מגש של כסף. צריך לצאת לשטח, וללמוד מהקוסם איך עושים פוליטיקה בשנת 2020.