ממשלה על טריפ
צבי בראל
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1652879
אחרי שתועלתה הרפואית של המריחואנה כבר הוכחה, הגיע הזמן לבחון את יעילותו של סם ההזיה אל-אס-די בפתרון בעיות אסטרטגיות. ניסויים ראשונים מעידים על הצלחה מעבר למשוער. כצפוי, הם נערכים בימים אלה ממש בישראל, חלוצת הפיתוחים הרפואיים. הניסוי הראשון החל כבר לפני כשבע שנים והוא יסתיים בחודש מארס. הוא זכה לשם "ניסוי מגרון". שתי הזיות נבחנו בו. האחת, שבג"ץ יכול לכפות את פסיקתו על הממשלה; השנייה, שממשלת ישראל תצליח לשכנע את הפולשים שבנו את המאחז הזה להתפנות מרצון.
קבוצת המחקר, ממשלת ישראל, נטלה במשך כל תקופת הניסוי את הכדורים הקטנטנים וטיפחה לעצמה מציאות מדומה, הזייתית, עד שהצליחה לשכנע אפילו את עצמה שהיא גם ממלאת אחר הוראות בג"ץ, גם מיישמת את החוק וגם תוכיח את עוצמתה מול המתנחלים.
השכנוע היה כל כך עמוק, עד שלהוזים היה נדמה שהם אפילו מצליחים למכור למתנחלים תוכנית פינוי פנטסטית, נכון יותר, פנטזיונרית, שלפיה המתנחלים יזכו בבתים חדשים - על חשבון המדינה - לא יצטרכו להתפנות עד שאלה יהיו מוכנים, וגם אז חלק מן הבתים הישנים יישארו על מכונם. לא פינוי-בינוי כמקובל, אלא הזיית בינוי ללא פינוי.
מנגד, קבוצת הביקורת, מתנחלי מגרון, מועצת יש"ע וחבורת הרבנים שניהלו את המו"מ, הסתכלו, ובצדק, על הממשלה כעל מי שנטלה כדורים. הם הרי חיים במציאות אמיתית. והם, להבדיל מהממשלה, גם מכתיבים אותה. מגרון, הם קבעו, לא תפונה, ומי שחושב שהיא תפונה מוטב שייקח עוד מנה.
עוד לא חלפה השפעתה של ההזיה הזאת, והנה החל ניסוי רפואי חדש, מהפכני מקודמו, שבו מציע שר התחבורה לסלול 475 ק"מ של מסילות ברזל בגדה. רמאללה תחובר לחברון, אריאל לשכם, עפולה לג'נין, וכמובן, החלום הישן, חיפה תחובר לדמשק, או אולי רק לחומס. בין הרים ובין סלעים תטוס לה הרכבת בבקעת הירדן לאורך "ציר מסילת הבקעה", בקרונות יישבו שבת אחים יהודים ופלסטינים, ירדנים לצד אחיהם מעפרה. החידוש הגדול: הכריזה ברכבת תהיה גם בערבית, לא כמו במדינת ישראל. ההזיה הזאת כבר עולה לנו כשלושה מיליון שקל, סכום פעוט לעומת התועלת הרפואית שהיא תצמיח, זול בהרבה מ"ניסוי מגרון".
אבל לא רק תועלת רפואית תצמח מרכבת השטחים. בדרך כלל נמדדת תועלתה של הרכבת לפי מספר התושבים שהיא תשרת. כאן צפוי חידוש: קודם ייבנו תשתית ואחר כך יביאו את הלקוחות. אם בעידן הקודם היו אלה המתנחלים שייבאו לשטחים את הכבישים העוקפים (שעם סלילת קווי הרכבת אפשר יהיה למכור אותם לרשות הפלסטינית), עכשיו הרכבת תקדים את הגל הבא של המתנחלים ותציע להם שירות הסעות שקודמיהם יכלו רק לחלום עליו. כשיש רכבת אפשר גם להקים מפעלים ולטעת מטעים, שתוצרתם תועמס על הקרונות ותיוצא דרך דמשק לאיראן ומירדן לסעודיה (באירופה הרי יחרימו את הסחורה הזאתת, שמיוצרת בשטחים), תושבי ירושלים יוכלו להגיע במהירות לתל אביב, דרך תחנת אריאל, קלקיליה וראש העין. את הרכבת מתל אביב לירושלים ספק אם יראו אי פעם.
גם שלום אמיתי יועמס על הרכבות הללו. מי יתחזק את הקרונות בשטחים? מי ינקה אותם? מי יפתח דוכנים? מי יבקר את הכרטיסים? אלפי מקומות עבודה חדשים ייפתחו לפלסטינים, עד שלא יישאר מי שיפגין או יידה אבנים. עוד רגע, לפני שהשפעת הכדור חולפת, נותרה רק שאלה קטנה, מתי? אבל זאת שאלה מיותרת. הזיה היא מצב ממכר שהופך לקבוע. היא לא דורשת לוח זמנים.
מחר כנראה נבלע כדור חדש. זה שמחולל את הזיית ההתקפה על איראן. למה לא? הרי אם הממשלה בטוחה שהיא יכולה לנצח את מתנחלי מגרון, ומפנטזת על רשת רכבות בשטחים, איך אפשר להתייחס אחרת לחלום ההתקפה על איראן? לפחות אפשר לרשום פטנט על שימוש חדש בסם הזיה.
