בבוקר שבת, יום הכיפורים, נפטר גיא אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. גיא היה נער מקסים וחכם בן 15, בנם של שירה ועמיר ואח של עדי, כולם חברים קרובים מאד, אהובים ויקרים
גיא היה אחד האנשים האמיצים שהכרתי. הוא לחם במחלה בנחישות, אבל גם היה מפוקח מאד. הוא היה כל כך חכם ומיוחד, שביודעו שהסיכוי שלו לנצח אינו גדול, הוא כתב על מחשב המק-בוק-אייר שלו צוואה. בצוואתו הוא ביקש להיקבר בטקס חילוני, שיבוא רק מי שהכיר אותו, ושילבשו לבן
בנוסף, נמצאו במחשב דברי הפרידה שהעתקתי להלן
ראשית כול אני רוצה להודות לכולם על שנתתם לי חיים כול-כך נפלאים, ולמרות שהם היו קשים אני אהבתי אותם וניצלתי כול רגע ועשיתי ממנו את המיטב בעזרתכם
ולמרות שאהיה חסר לכם אני לא רוצה שתשברו אבל אני כן מרשה לכם לבכות כי מי כמוני יודע שזה מאד משחרר אבל תדעו שצריך גם לדעת לשים את הגבול ולאסוף את עצמיך,ובכל מקרה אני מבקש שלא תכעסו עלי ותבינו שהקושי היה חזק ממני ותדעו שאתם לא אשמים ואם לא הייתם איתי הייתי מוותר קודם לכן
ויש לי גם כמה משימות עבורכם הראשונה היא הגשמה עצמית ודווקא בגלל שאני לא הספקתי אני מבקש מכם לעשות את זה עבורי וכשיהיה קשה ותרצו לוותר תדעו שאני תומך בכם בכל דבר שתעשו אם זה משהו גדול ואפילו בדברים הקטנים אני יהיה שם אולי לא באופן פיזי אבל אני פשוט יהיה שם
לבסוף אני דורש מכם שבכול בוקר כשתקום תקומו עם חיוך ותחשוב על דברים טובים כי רק כך אתם תוכלו להנות מכל יום ביומו
ודבר אחרון באמת אני רוצה שתדעו שאני אוהב אותכם עד השמים ושומר עליכם בכול רגע
-גיאצוק-